ספר לחם סתרים – שטרסבורג, תקל"ז – עותק של האדמו"ר מסיגט רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב", שעבר ...

ספר לחם סתרים – שטרסבורג, תקל"ז – עותק של האדמו"ר מסיגט רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב", שעבר לבנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

ספר לחם סתרים, פירוש על מסכת עבודה זרה, מאת רבי שלמה אלגאזי. שטרסבורג, [תקל"ז 1777]. עם הסכמת "הנודע ביהודה".
העותק של האדמו"ר מסיגט רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב" ושל בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
בשער ובדפי הבטנה רישומים רבים, בהם רישומי בעלות של רבי "חנניה יום טוב ליפא ט"ב [טייטלבוים]" בעברית ובאותיות לטיניות [כנראה מתקופת כהונתו כאב"ד טעטש]. בדף השער חותמת בעלות של בנו האדמו"ר רבי יואל "אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
בראש דף השער רישום "קוויטל" של רבי "אריה ליב כהנא בן רחל".
בדפי הבטנה רישומי בעלות של רבי "יוסף מרדכי הכהן" מטעטש. הגאון רבי יוסף מרדכי כהנא (נפטר תרנ"ו) אב"ד טעטש, בעל "דברי צדיקים". בן-בנו של הגאון רבי יוסף מרדכי כהנא ראב"ד סיגט (נפטר תקצ"ד), שהיה בנו של רבי יהודה כהנא בעל "קונטרס הספיקות", ובהקדמת ספר "קצות החושן" מאת דודו רבי אריה ליב הכהן, הוא מברכו ומזכירו לשבח: "...בן אחי הנ"ל, היניק וחכים האברך יקר הערך המופלג מוהר"ר יוסף מרדכי הכהן, פאר יכהן".
[4], קיב, [4] דף; יד דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. קרע חסר בתחתית דף השער. כריכת עור עתיקה, עם שדרת עור חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמורי"ם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.