ספר פרי חדש, יורה דעה – פיורדא, תקכ"ט – הגהות ארוכות בכתב-ידו של ה"ישמח משה" – העותק של תלמידו רבי ישראל אפרים פישל ...

ספר פרי חדש, יורה דעה – פיורדא, תקכ"ט – הגהות ארוכות בכתב-ידו של ה"ישמח משה" – העותק של תלמידו רבי ישראל אפרים פישל שרייבר (סופר) אב"ד נאנאש, בעל "אפסי ארץ"

שלחן ערוך, חלק יורה דעה (סימנים א-קכב), עם פירוש פרי חדש, מאת רבי חזקיה די סילוה. פיורדא, [תקכ"ט 1769].
עותק זה היה בידיו של הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה", אשר כתב בו מספר הגהות בכתב-יד קדשו:
בסימן כט (דפים טז/2-יז/1), שלוש הגהות ארוכות בהלכות טריפות, בכתב-יד קדשו של ה"ישמח משה". הגהות אלה נדפסו בקובץ "כרם שלמה", קמג, עמ' י-יא.
בסימן סט (דף נה/1), הגהה נוספת, בת מילה אחת, בכתב-יד קדשו של ה"ישמח משה" (הגהה זו לא נדפסה בקובץ הנ"ל).
שתי הגהות נוספות בדף נד/1 (הגהה בת מילה אחת) ובדף פט/2, יתכן שאף הן בכתב-יד קדשו.
רוב ההגהות קצוצות.
בעל ה"ישמח משה" היה רגיל לכתוב הגהות בשולי הגליונות של ספריו (ראה: ייטב פנים, למברג תרמ"ג, דף קנד/2, אות ד; הגאון הקדוש בעל ישמח משה, ברוקלין תשמ"ד, עמ' קעז-קעח; קטלוג קדם, 72, פריט 131).
בכמה מדפי הספר חותמות תלמידו של ה"ישמח משה" – רבי ישראל אפרים פישל שרייבר (סופר), אב"ד נאנאש, בעל "אפסי ארץ".
רבי ישראל אפרים פישל שרייבר [סופר], אב"ד נאנאש (תקפ"ב-תרנ"ט, אנצי' לחסידות, ב, עמ' תקפ"ד-תקפ"ה; החתם סופר ותלמידיו, עמ' רעח-רפ). אבי אמו היה חתן של רבי ישראל יהודה טייטלבוים – אחיו היחיד של ה"ישמח משה". רבי אפרים פישל היה תלמידם המובהק של דודו זקנו בעל ה"ישמח משה", של ה"חתם סופר", של ה"דברי חיים" מצאנז, ושל האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא, בעל "אך פרי תבואה". היה ידיד נפשו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט, "והוא [הייטב לב] היה יודעו ומכירו עוד מימי עלומיו, בהיות אור שמשו זורח באוהעל" (מתוך הקדמת חתנו לספר "אפסי ארץ"). בשנת תרכ"ב התמנה לרבה של נאנאש שבהונגריה, שם כיהן ברבנות שלושים ושמונה שנה עד לפטירתו. ה"ייטב לב" אמר עליו: "בכל רבני המדינה [הונגריה] בימינו אלה, אינני רואה איש גדול המעלה כמו הרב מנאנאש, מלא תורה וחכמה ויראה קודמת וגדולה" (שם). מכתביו נדפס לאחר פטירתו ספר "אפסי ארץ", שלושה חלקים, על התורה (מונקאטש תר"ס-תרע"ב).
[1], קיו, קטז, קיו-קכט דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה בטקסט, שוקמו בהשלמת נייר. בדפים האחרונים קרעים חסרים גדולים, הושלמו בצילום. השוליים נקצצו, עם פגיעה בהגהות. חותמות (בדף השער חותמות של הקהילה החרדית במיינץ). כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.