פירוש המשניות להרמב"ם – מהדורה ראשונה, נאפולי, רנ"ב – אינקונבולה – העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל ...

פירוש המשניות להרמב"ם – מהדורה ראשונה, נאפולי, רנ"ב – אינקונבולה – העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל "ספר הזכרון" – עם אלפי הגהות בכתב ידו
משנה עם פירוש המשניות לרבי משה בן מיימון – הרמב"ם, סדר קדשים וסדר טהרות. [נאפולי, רנ"ב 1492. דפוס יהושע שלמה שונצינו]. מהדורה ראשונה של פירוש המשניות לרמב"ם.
לפנינו העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל "ספר הזכרון" על פירוש רש"י לתורה. עותק זה מעוטר באלפי הגהות בכתב-ידו – על מסכתות כלים ואהלות מסדר טהרות. בסוף סדר קדשים, מופיעה הקדמה ארוכה בכתב-ידו, ובה הוא מתבטא בחריפות נגד השיבושים שחלו בתרגום פירושו של הרמב"ם (מערבית-יהודית) ובמהדורת הדפוס של החיבור, וכותב שזו הסיבה שבחר להגיה ככל יכולתו את הספר שלפנינו.
כרך מתוך מהדורת נאפולי, בה נדפס לראשונה פירוש המשניות לרמב"ם, שנכתב כאמור במקור בערבית-יהודית ותורגם על ידי מתרגמים שונים, בתקופות שונות. סדר קדשים (שלפנינו) תורגם על-ידי ר' נתנאל ב"ר יוסי בן אלמלי. שם המתרגם של סדר טהרות (שלפנינו) לא נזכר. יש האומרים כי סדר זה תורגם אף הוא על ידי ר' נתנאל הנ"ל, מתרגמו של סדר קדשים.
כולל נוסח המשניות. שתי עמודות בכל עמוד. אחרי כל משנה (שנדפסה בכתב מרובע), מופיע הפירוש (שנדפס בכתיבה בינונית – "כתב רש"י"). תיבת פתיחה מאוירת (בתחריט עץ) בראש סדר טהרות.
בסוף סדר קדשים, שבו נסתיימה ההדפסה, נדפס סיכום הפרקים של כל ששת הסדרים, ואחריו מופיעים מספר קטעי קולופון מאת המדפיס. תחילה מופיע קולופון בחרוזים: "קחו פירוש לכל המשניות למשה רב בכל תלמו' ותורה / בנו מיימון אשר נודע למורה בכל מדע לו וגבורה... בעיר נאפו'[לי] הלא נעש'[ה] בדע'[ת] יהושע ואיש שונצין מקור'[ה] / באייר נגמר חדש ושנה רנב לפרט וה' אלף ליצירה...".
לאחר מכן נדפס: "נברך ה' אשר יעצנו... להתחיל ולהשלים מלאכת ה' החבור הגדול הלזה מהמשניות משתא סדרי עם פירושם להרמב"ם ז"ל... נעשה בעזר והתעוררות... הח"ר אברהם תלמיד ספרדי יצ"ו כי אמץ כח להעשותו בדפוס למען זכות בו את הרבים, בהיות שלמעוט מציאות החבור הזה שלם בגלותינו לא הגיע לכלל האומה התועלת אשר בו כוון הרב המורה המחבר הפירוש הנזכר... ועמו נשתתפו בהוצאה הרבה הזאת הנדיב וחשוב כמ"ר יוסף אבן פיסו ספרדי בעל בריתי יצ"ו ואנכי הצעיר דמן חבריאה יהושע שלמה איש שונצינו בעל המלאכה הזאת והיתה השלמתו יו'[ם] ג' י"א לחדש אייר רנ"ב לאלף הששי פה נאפולי יכוננה עליון וירום הוד מלכה דון פיראנד"ו שיחיה לאורך ימים...".
לאחר מכן מופיע קטע נוסף: "למען לא נהיה נאשמים אנחנו עושי המלאכה על עשותינו הסיום בסוף סדר זה מקדשים, אשר היה ראוי להיו'[ת] בסוף סדר טהרות להיותו האחרון בסדר אמרנו לעשות התנצלותינו כי היה לסבה שסדר קדשי'[ם] נעשה במלאכתינו זאת אחרון בזמן להעדר מאתנו ההעתקות הראויות בזמנם כפי בנין הספר...".
בחלקו התחתון של דף זה, רישום ארוך בכתב-ידו של רבי אברהם בקראט, המהווה הקדמה להגהותיו הרבות המופיעות לאחר מכן בדפי סדר טהרות, ובה מתבטא רבי אברהם בחריפות על טיב התרגום, ההעתקה ומהדורת הדפוס: 
"בע"ה אמ'[ר] אברהם הלוי בקראט, בראותי את ההקדמה הרבת[!] התועלת שהקדים אדוננו הר"ם במז"ל לביאור סדר טהרות... שהם בזאת הנסחא הדפוסיית סרות טעם, בין מצד בעל הדפוס בין מצד המעתיק הראשון שמעך לה ערב"י ש[--] בין דדיה ובדה מלבו דברים לא כוון אליהם אדוננו ז"ל, אמרתי ראוי לי לחוס על כבוד קונה, ולתמוך יד ימינה, להרימה מאשפות הטעיות ההם, ולא אניח פה מפיק מרגליות לחוך עפר ההעתקה המשובשת הזאת...".
בהמשך הקדמתו הוא מתייחס לאופן עבודתו בהגהותיו, ועל הפנייתו לעתים בהערותיו למילה המקורית בשפה הערבית: "וכתבתי בקצת מקומות ע' [=ערבית] כך וכך לרמוז לבקי בלשון ההיא מה היתה סבת הטעות ואיך נתחלפה למעתיק הראשון מלה במלה או ענין בענין אחר משם ראיה שהיה מעתיק המלות לבד בלתי הבנת ענין...".
לאחר מכן, משבח את עבודתו: "ובהגהתי הצעירה הזאת אומר אני בעניי מה שאמ'[ר] רבי'[נו] ז"ל במעשהו הגדול בסוף ההקדמה הנזכרת וזה לשונו ולא ידע שיעור התועלת בו על האמת אלא מי שייגע וכו' כן אני אומ'[ר] שלא ידע שיעור מה שעשיתי אלא מי שיעיין יום או יומיים בפי'[רוש] הלכה מאותן הלכות ולא יעלה בידו ממנה אלא כמה דמסיק תעלא מבי כרבא ויחזור לעיין בנסחא המתוקנת הזאת אזי יבין ויעריך מה שעשיתי ויגמלני טוב".
לאחר מכן, בדפי המסכתות כלים ואהלות, מופיעה עבודתו היסודית של רבי אברהם הלוי בקראט, בדמות אלפי הגהות, סימונים ומחיקות, בכתב-ידו. ההגהות כוללות הערות, הבהרות ותיקוני נוסח רבים (על פי המקור הערבי). במספר מקומות תרגם רבי אברהם פסקאות שלמות מן המקור הערבי, ובמקום אחד הוסיף פירוש על משנה אחת, בתרגום משלו, שנשמט במהדורת הדפוס שלפנינו. במקומות רבים הוא מעתיק את המילה הערבית מן המקור, עם ציון האות ע' [=ערבי].
רבי אברהם בן שלמה הלוי בקראט, חכם בתורה, פייטן ומשורר, ממגורשי ספרד. מראשוני פרשני רש"י – מחבר "ספר הזכרון". התגורר במלגה שבספרד, ובעת הגירוש בשנת רנ"ב הגיע עם מגורשים רבים לתלמסאן שבאלג'יריה, ומשם עבר לתוניס בשנת רס"ז. בתוניס חיבר את פירושו על פירוש רש"י לתורה. חיבור זה נודע כ"ספר הזכרון" וכתיבתו הסתיימה בשנת רע"ו (הספר נדפס לבסוף בליוורנו תר"ה, לאחר שכתב-היד של החיבור התגלגל מתוניס לאיטליה). בהקדמה לספרו זה הוא כותב כי הוא "מן הגולה אשר הגלתה מספרד...", ובסוף הקדמתו כותב: "וזה החלי לכתוב ואני בתוך הגולה נאחז בסבך הנדוד כאורח נטה ללון פה מדינת תונס בשנת מאתים וששים ושבע לפרט האלף הששי...". "ספר הזכרון" הוא מספרי הפרשנות היסודיים על פירוש רש"י לתורה. בין היתר מראה שם רבי אברהם את בקיאותו בשפה הערבית, כשהוא מפרש דברים "על דרך לשון הערב, שהוא לשון קודש משובש". רבי אברהם בקראט נודע בדורו כמשורר, ובשיר לכבודו שכתב ידידו (בן עירו מלגה) רבי אברהם זמירו (מובא בספר "עומר השכחה" לר"א גבישון [אף הוא ממגורשי ספרד שגלו לצפון אפריקה]; ליוורנו תק"ח, דף קכו/2-קכז/1), הוא מכנהו "אברם נעים המשוררים כולם". רבי אברהם חיבר גם קינה על גירוש ספרד (נתפרסמה ע"י חיים הלל ששון, בתוך: תרביץ, 31 [1], 1961, עמ' 59-71). בהקדמה לקינה מופיעה עדותו – עדות מכלי ראשון – המתארת את הגירוש מספרד, ואת הצרות והתלאות שעברו על המגורשים. בסיום הקדמה זו כותב: "ואני אברהם בכמ"ר שלמה הלוי זלה"ה בקראט מתותשבי מאלקה – היא העיר ההוללה... בראותי בני עליה בשוקים וברחובות, בנים יומתו על אבות, להיות לי לעדה כי אש הגירוש הלא נשקה בקרבי ורע עלי המעשה ובמאד מאד מר לי מר...".
כרך חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל בסוף מסכת מנחות, ומסתיים בפרק הראשון של מסכת מקואות. [99] דף. קונטרסים בני שמונה דף כל אחד. קדשים: קונטרסים ל (חסרים שני הדפים הראשונים של הקונטרס), לא, לב, לג (הדף השני בקונטרס זה נכרך הפוך), לד. סה"כ [38] דף (סדר קדשים במקור: [56] דף). טהרות: קונטרסים לה (הדף הרביעי של קונטרס זה נכרך בטעות לאחר הדף הראשון של קונטרס לח), לו, לז, לח, לט, מ, מא, מב (חסרים שני דפים אחרונים של קונטרס זה). סה"כ [61] דף (סדר טהרות במקור: [86] דף).
32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים (מצב כללי בינוני). כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים עם חסרון בחלק ניכר מהדפים, עם פגיעה בטקסט. בשלושה דפים חסרון גדול ופגיעה משמעותית בטקסט (הדף ובו פרקים ראשון ושני של מסכת ערכין; הדף ובו פרקים ראשון, שני ושלישי של מסכת כריתות; והדף עם סיום מסכת טהרות ותחילת מסכת מקואות). הדפים כולם עברו שיקום מקצועי בהשלמת נייר ונכרכו מחדש. שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. חלק מההגהות נקצצו. כריכת עור חדשה, עם פגמים.