תלמוד בבלי – זולצבאך, תקט"ו-תקכ"ג – סט שלם מפואר – כריכות עץ ועור מקוריות עם אבזמי מתכת

תלמוד בבלי – זולצבאך, תקט"ו-תקכ"ג – סט שלם מפואר – כריכות עץ ועור מקוריות עם אבזמי מתכת
תלמוד בבלי, עם המפרשים. זולצבאך, [תקט"ו-תקכ"ג 1755-1763]. דפוס משולם זלמן בן אהרן [פרנקל]. סט שלם ומפואר בחמישה עשר כרכים.
מהדורה זו עמדה במרכזה של מריבת מדפיסים, שגררה אף פולמוס בין רבנים, כאשר זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה פנו המדפיסים לבית פרופס מאמשטרדם לחכמי "ועד ארבע ארצות" בתלונה כי מהדורת זולצבאך משיגה את גבולם. המדפיסים מאמשטרדם היו אז בעיצומה של הדפסת מהדורת תלמוד משלהם, ובידיהם היו הסכמות רבנים שהעניקו להם זכות בלעדית להדפסת התלמוד למשך עשרים וחמש שנה. רבני "ועד ארבע ארצות" ורבנים נוספים מיהרו להכריז חרם על הגמרות שנדפסו בזולצבאך, אסרו את הלימוד בהן ודנו אותן לשריפה[!] או לכל הפחות לגניזה. ואולם, המחלוקת נמשכה כאשר רבני פיורדא ובראשם רבי דוד שטרויס נעמדו לצדו של ר' זלמן – המדפיס מזולצבאך. במהלך המחלוקת נדפסו קונטרסים פולמוסיים שכל צד הדפיס כנגד השני. המחלוקת בין המדפיסים נמשכה עוד זמן רב וגררה את מעורבותם של גדולי הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה", שנכנס לעובי הקורה כדי לפשר בין המדפיסים (על הפרשה, ראה: רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קיט-קכא; הרב יוסף ויכלדר, הדפוס והפולמוס, המבשר התורני, גליון 243 – כ"ו אב תשע"ג, וגליון 245 – י' אלול תשע"ג).
בשו"ת זכרון יוסף (חושן משפט, סימן ב) מאת אחד מגדולי אותו דור, הגאון רבי יוסף שטיינהרט אב"ד פיורדא, נדפסה תכתובת בינו לבין הגאון רבי שאול אב"ד אמשטרדם ורב נוסף, ובו דיון מפורט על מעמדם ההלכתי של כרכי הש"ס ממהדורת זולצבאך: האם חובה לשרוף את הגמרות לאור החרם שהכריזו רבני "ועד ארבע ארצות", ואולי עדיף לגנזן, ושמא האיסור היה רק על הגמרות שמצויות בידי המדפיס ולא על כרכים שכבר נקנו על ידי אנשים פרטיים. רבי יוסף שטיינהרט מכריע בתשובתו: "לפי עניות דעתי הדבר ברור כצהרים וכשמש בחצי השמים שמותר ללמוד מתוך הש"ס שנדפסו בזולצבאך, ואפילו נדפסו בחרם...".
חלק מנוסח השער בחלק מהמסכתות (ברכות, שבת, פסחים, ראש השנה, יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא, סנהדרין, זבחים, חולין, נדה), נדפס בדיו אדומה. בכל השערים דגל המדפיס עם הכיתוב "זלמן מדפיס".
רישומי בעלות רבים, ביניהם של רבי חיים פייבל ב"ר אליעזר ליזר, בנו רבי רפאל ובן-בנו רבי ליפמן, "מנהג"ט", "מהג"ט" או "הג"ט", כלומר מהעיירה נידר-האגנטל (Niederhagenthal, Hagenthal-le-Bas) שבאלזס, חלקם מתוארכים לאמצע שנות הת"ק; כמה מבני משפחת בלום מבישהיים; "לעלת"ם [לפני עיוור לא תתן מכשול] אליעזר הארודי"; ועוד.
15 כרכים. סט שלם. • ברכות וסדר זרעים, תקט"ו: [3], ב-ק; פז דף. • שבת, ביצה, תקט"ו: [3], ב-קצ; נא דף. • עירובין, חגיגה, תענית, שקלים, תקט"ז-תקי"ז: קיז, קיט-קל; כח; לו; יג דף. • פסחים, מועד קטן, מגילה, תקט"ז-תקי"ז: קכא, קכא-קלז; מד; לט דף. • ראש השנה, יומא, סוכה, תקי"ז: מא; צה; סח דף. • יבמות, כתובות תקי"ז-תקי"ח: קמז; [2], ב-קמה, קנ-קנג דף. • נדרים, נזיר, סוטה, תק"כ: קו; סט; נב דף. • גיטין, קידושין, תקי"ז-תק"כ: קטז; צז דף. • בבא קמא, בבא מציעא, תק"כ: קמו; קנח, [1] דף. • בבא בתרא, עבודה זרה, תקכ"ג: ריט; צז דף. מסכת עבודה זרה נדפסה ללא שער. • סנהדרין, אבות דרבי נתן, סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה וזוטא, אבות עם שמונה פרקים לרמב"ם והפירוש "חסד אברהם", הלכות קטנות של רבינו אשר, שבועות, עדיות, הוריות ומכות, תקכ"א: קכט; לג; [לז]-נב; סא; יד; יח; כח דף. • זבחים, מנחות, תקכ"א-תקכ"ב: [2], ב-קכא, קכא-קכו; קיד, קיד-קטו, [1] דף. • חולין, כריתות, תקכ"ב: קעז; לא דף. • בכורות, תמורה, מעילה, קינים, תמיד, מידות, ערכין, תקכ"ב: עג; לו; לו, [1], לז-מב, [1]; לו, [1] דף. • נדה וסדר טהרות, תקי"ח-תקי"ט: פח; קעח דף.
39 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. נייר בהיר, עבה ואיכותי בחלק מן הכרכים. מצב כללי טוב. כתמים, במספר מקומות כתמים גדולים. בלאי קל בשולי מספר דפים. קרעים במספר דפים, חלקם משוקמים. קרעים בשער מסכת שבת, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים. מעט סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. כריכות עץ ועור מקוריות, עם אבזמי מתכת לסגירה. פגמים בכריכות, וסימני עש קלים במקומות בודדים. הכריכות עברו שיקום, בחלקן שוחזרו רצועות האבזמים וחלקים מהכריכה. בכרך אחד נוספו דפי בטנה חדשים.
במסכת מדות, שלושה עמודים עם ציורים ושרטוטים של בית המקדש וכליו, עם שמו של הצייר (בעמוד אחד), יהונתן ב"ר יוסף מראזינאי (על פי מהדורת פרנקפורט).
לתיאור מפורט של מהדורה זו, ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קכ-קכא.