'אילו יכולנו להעמיד הדת על תלה בודאי שהיה עלינו למחות בתוקף ולייסר את החטאים בנפשותם המכשילים את הרבים' - מכתב חשוב ...

'אילו יכולנו להעמיד הדת על תלה בודאי שהיה עלינו למחות בתוקף ולייסר את החטאים בנפשותם המכשילים את הרבים' - מכתב חשוב מאת מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל

'לכבוד ידידי דרופתקא דאורייתא הרב הגאון הגדול, מעוז ומגדול, טובינא דחכימי, מרגניתא דלית לה טימי, חיכו ממתקים וכולו מחמדים, שמן תורק שמו כמוהר"ר אליעזר יהודה ולדינברג שליט"א... ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, זקני תלמידי חכמים שמזקינים דעתם מתספת עליהם, אישר חיליה לאוריתא, השי"ת יחזקהו ויאמצהו להמשיך בדרך הקדש לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא להגדיל תורה ולהאדירה בבריאות איתנה באורך ימים ושנות חיים וכל טוב אמן..." - בשבחים היוצאים מגדר הרגיל, אלה פותח מרן רבי עובדיה יוסף את תשובתו הארוכה לגאון בעל ה'ציץ אלעזר'. התשובה המפורטת והמנומקת היטב נפרסת על פני שני דפים רשמיים של מרן - בכתב ידו הברור והיפה ובחתימתו, ונושאה המרכזי הוא מתן הכשר לבתי מלון שלא מקפידים על שש שעות בין בשר וחלב. כ"ד אב תשל"ג [1973].

לאחר שקיבל מרן את חיבורו של בעל הציץ אלעזר, בתשובה יוצאת דופן, מעניינת, ומנומקת היטב, מתייחס הוא לפסק בעל הציץ אלעזר שלא לתת תעודות כשרות לבתי מלון המספקים למבקריהם חלב אחר בשר למי שירצה בכך. מרן חולק על הציץ אלעזר מטעמים שונים, תוך שהוא ממש יוצא מגדרו בהפלגת שבחיו ומעלותיו הרמות של בעל ה'ציץ אלעזר'. לאורך כל המכתב היוצא דופן ניכרת ענוותנותו הגדולה של מרן, אשר מחד חולק על דעתו של הרב וולדינברג, ומאידך לא מפסיק להרבות בשבחיו באופנים שונים, כמה וכמה פעמים, גם בתוך המשא ומתן ההלכתי, ולא רק בראשית הדברים.

לגופם של דברים מרן נוקט שאין להסיר את הכשרות מבתי מלון שלא מקפידים על שש שעות בין בשר לחלב מהטעם שאם יוסר ההכשר, הדבר יפתח פתח לפרצה נוספת ובעלי בתי המלון יכניסו נבלות וטריפות ובשר וחלב ממש, ונמצאת חומרא זו באה לידי קולא, מה שאין כן כאשר יש הכשר ופיקוח מהרבנות, הרוצה לאכול כשר ונזהר מאכילת חלב אחרי בשר, עליהם נאמר 'צדיקים ילכו בם', ומי שירצה דוקא לאכול חלב אחרי בשר עליהם נאמר 'ופושעים יכשלו בם', ומוסיף: "ועיני הבדולח של כת"ר ישר יחזו פנימו בחכמתו ותבונתו דהאידנא דלא אכשר דרא עלינו למעט באיסורים החמורים, לחולי נפשות אלה'. בסיימו ענין זה מוסיף מרן לשבח את בעל הציץ אלעזר: "ודי בזה לחכם שכמותו, ירבו כמותו, אשרי יולדתו. תרב גדולתו, צנה וסוחרה אמתו, ומודים דרבנן היינו שבחייהו'. לאחר מכן משיב מרן בעניינים נוספים בהם דן הרב וולדינברג בספרו: ענין ברכת 'הגומל' לאחר טיסה באוירון, מילוי טרמוס במים חמים בשבת, קביעת מקום לחליצה, ומוסיף וכופל בברכות.

[2] דף. נייר מכתבים רשמי של מרן הרב עובדיה יוסף כ'ראשון לציון הרב הראשי לישראל'. מצב טוב מאד.