חומר נדיר מאוד ששיך לועד היהודי של ארד אל יהוד 1938-1939- 1940 משא ומתן עם הממשלה והועד הכללי למען חיפה. אָרְד ...

חומר נדיר מאוד ששיך לועד היהודי של ארד אל יהוד 1938-1939- 1940 משא ומתן עם הממשלה והועד הכללי למען חיפה. אָרְד אֶל-יָהוּד (פירוש בערבית: אדמת היהודים) הייתה השכונה היהודית הראשונה שבנו יהודי חיפה מחוץ לחומות העיר שבנה דאהר אל-עומר שנקראה "העיר החדשה". היום ארד אל יהוד היא חלק מתת הרובע של "העיר התחתית מזרח", הכולל גם את ואדי סאליב מצפון-מזרח ואת בר-יהודה מדרום מערב. השכונה שוכנת בתחום הרחובות: יהודה הלוי (שהיה במחצית הראשונה של המאה ה-20 רחובה הראשי של השכונה), אבן גבירול, ביל"ו והירמוך.שמה הרשמי של השכונה היה "הדר הכרמל", השם ארד אל-יהוד הוא הכינוי שניתן לשכונה על ידי ערביי חיפה, שם זה הפך לשמה. בשנת 1891רכשה חברת "הדר הכרמל" שטח אדמה ממוחמד טאהא, ערבי מוסלמי שהיה אחד מעשירי חיפה. השטח שנרכש כלל 60 דונם שהשתרעו מוואדי רושמיה לכיוון מערב. אגודת הדר הכרמל נוסדה על ידי יהודים שמוצאם היה מסוריה ומלבנון ומיעוטם ילידי מרוקו, שהתגוררו בתוך החומות של "העיר החדשה" בבתים שהיו בבעלות ערבית. האגודה הוקמה כחלק ממגמה כללית של יהודי ארץ ישראל ליציאה מבין החומות שהתקיימה באותה תקופה גם בירושלים וביפו, כדוגמת שכונת נווה צדק. כל מתיישב רכש חלקת אדמה של דונם, עליה הוא בנה מבנה. בעת בניית השכונה לא היה רצף התיישבותי בינה לבין השער המזרחי של חיפה, למעט מבנים מועטים באזור ואדי סאליב שנבנו על ידי ערבים. האזור ממזרח לשער נקרא "ארד אל-בלן". השכונה כללה שני רחובות אורכיים כשביניהם עוברים רחובות קצרים המחברים אותם. הבתים היו חד קומתיים מוקפים גינות בהם שתלו המתיישבים עצי פרי וירקות. השכונה כללה גם מבנה בית כנסת ותלמוד תורה (בתחילה לילדי עדות המזרח, ולאחר מכן גם תלמוד תורה אשכנזי) ומבנה בית מרחץ שנבנה על גדת ואדי רושמיה. בנוסף נרכשה חלקת אדמה שתשמש לבית עלמין.במשך השנים נבנו ברחוב יהודה הלוי, בסמוך לשפך ואדי רושמיה, מספר בתי כנסת נוספים, בהם בית הכנסת של הכורדים, בית הכנסת של החלבים שנקרא "הרשב"י" - בבית כנסת זה התפללו בני המשפחות הספרדיות הוותיקות, בית הכנסת של יהודי איסטנבול ובית הכנסת של יהודי סלוניקי. מול בית הכנסת של החאלבים שכן תלמוד תורה שנקרא "הכותב" ובו למדו ילדים בגילאים 6-4, ולידו שכנה "ישיבת משה חיון", שנקראה על שם יהודי עשיר תושב השכונה שעלה ממרוקו. בגלל בידודה סבלה השכונה כבר בימיה הראשונים מתקיפות של גנבים ושודדים שפגעו במתיישבים בבתיהם, לעיתים עם נשק חם. בעקבות התקיפות פנו המתיישבים אל הברונית הירש בבקשת לקבל עזרה שתאפשר להם לשכור שומרים. בשנת 1910 הייתה השכונה עדיין מבודדת ומנותקת משאר השכונות של חיפה. בינה ובין שכונת ואדי סאליב במערבה היה שטח גדול בלתי בנוי. במפת בֶּדֶקֶר משנת 1918 השכונה מופיעה כ-"New Jewish Colony". בשנת 1907 הוקמה שכונת הרצליה במעלה ההר אשר הייתה השכונה היהודית הראשונה באזור זה. שכונת ארד אל-יהוד נותרה שכונה יהודית מבודדת באזור שהתמלא בבנייה שאוכלסה על ידי ערבים. בשנות ה-20 של המאה ה-20 התגברה הבנייה באזור ארד אל בלן עד כדי מילוי השטח הפנוי בין העיר ובין ארד אל-יהוד על ידי אוכלוסייה ערבית. המגמה של בנייה יהודית במעלה ההר באזור הדר, הביאה לניוונה של השכונה. נעשו ניסיונות של התארגנות פנימית לצורך שיפור מצבה, תוך קריאה לעזרה וסיוע מיהודים תושבי שכונות אחרות בנושאי טיפול בביוב, סלילת כבישים, מים, מוסדות חינוך ודת, וסיוע בקבלת אשראי. קול קורא שפורסם כנראה בשנות העשרים מבקש את עזרת היהודים ואומר: אחים יקרים! זה שנים רבות אשר שכונתנו (ארד אל יהוד) נמצאת במצב ירוד מאד. התנאים שבהם נמצאת השכונה הם כה עלובים עד שאי אפשר לתארם. כידוע קוראים בזמן האחרון מקרים שרכוש יהודי עובר מידי יהודים לערבים, שבעלי בתים שקועים בחובות ואין באפשרותם להשיב הלוואות אפותיקאיות או אשראי אחר בתנאים אנושיים, והם משלמים רבית קצוצה לנושכי נשך. יש מספר גדול של תושבי השכונה הזקוקים לעזרה ועצה ואין מי שיעמוד לימינם בעת צרה. לדעתנו הגיע השעה להתנער ולהחלץ מהבוץ שאנו שקועים בו כיום וזה זמן כה רב.. בתקופת מאורעות 1929 ו-1939-1936 סבלו תושבי השכונה מהטרדות והתקפות של התושבים הערבים באזור. דוגמה לכך היו התקפות שאירעו בשבוע האחרון של חודש אוגוסט 1929 על משפחות שגרו בשכונה ועל עוברים ושבים בארד אל-יהוד וברחוב נצרת הסמוך (כיום דרך בר יהודה), כששוטרים ערבים שהיו עדים להתקפות לא מנעו אותן. להתקפות אלו קדמו התקפות על שכונות יהודיות אחרות. בהתקפות אלו נפצעו שני שוטרים יהודים. מחשש לחיי התושבים היהודים בשכונה שגרו בין הערבים, הם פונו לשכונת הדר. גם תושביה היהודים של חארת אל-יהוד (השכונה היהודית שבין החומות) עזבו את שכונתם ועברו להדר. בנוסף, הועלתה גם דרישה להקים בשכונה תחנת משטרה שתאויש על ידי שוטרים יהודים ואנגלים בלבד. כבר בשנת 1932, כתוצאה מבנייה והרחבה של שכונת הדר הכרמל, נוצר רצף של בנייה בינה ובין ארד אל-יהוד. מאורעות 1939-1936 החלו בחיפה ב-22 באפריל 1936 ברציחתה של אסתר שטרית תושבת ארד אל-יהוד. מוקד המאורעות היה ברחוב נצרת הסמוך לשכונה, והן פגעו בכל השכונות המעורבות. תחילת המאורעות הביאה לבריחת תושבי שכונות אלה להדר הכרמל, שקלטה כ-3,000 פליטים. פליטים אלה השתכנו במבני ציבור, מחנות אוהלים, בתים בבנייה ועוד. נוצרה מגמה של הפרדת האוכלוסייה היהודית והערבית, מגמה זו השפיעה בעיקר על השכונות המעורבות ובהן ארד אל-יהוד, שחלק מתושביה היהודים עזבו אותה. ללא ספק נמצא לפנינו אוצר ארכיוני מדהים של כל משפחות המגורשים. מארד אל יהוד.