מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי נולד במינסק בשנת תרל"ב. בהיותו בן עשר עלה ארצה, והתיישב בירושלים בביתו של זקינו הגה"צ ר' משה פיזיצ'ר. התחנך בת"ת וישיבת 'עץ חיים'. בשנת תר"ן נשאה לאשה את בתו של ר' בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט, רבה של העיר, ממנו לא זז עד סוף ימיו.
עם פטירת חותנו בשנת תר"ס הצטרף להנהלת ישיבת 'עץ חיים', ובשנים הראשונות כיהן גם כמגיד-שיעור בישיבה. מאז ועד יומו האחרון, הקדיש את כל מרצו לטובת הישיבה בפרט ולטובת העיר בכלל. הוא יזם את 'יציאת' הישיבה לעיר החדשה ['מחנה יהודה'] ופתיחת סניפים שונים בעיר של 'חדרים', כפי שמתואר רבות בארכיון שלו. נוסף לכך השתתף רבות בייסוד השכונות שמחוץ לחומה, וגם על כך ישנו תיעוד רב בארכיון. אחד מהחידושים בארכיון שהיה מעורב ראשו ורובו בייסוד העדה האשכנזי ביפו משנות תרנ"ה ואילך, בפרט בייסוד השכונות נוה צדק ונוה שלום: הן בפן הגשמי והתכני ובפרט בצד הרוחני: שליחת רבנים ואנשי רוח והנהגה.
בחזור לישיבה בירושלים: יזם כמה יוזמות חדשות לשפר ולייעל את רמת הלימודים: הצליח להשפיע על הגביר ר' זליג פרסיץ ממוסקבה לתרום בכל שנה 500 רובל למתן-פרסים לתלמידים מצטיינים, אח"כ הגיע לידי הסכם עם הגביר ר' רפאל שלמה גוץ בעת ביקורו בירושלים שיקדיש קרן-קיימת' לטובת מצטייני הישיבות בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועמה נחתו על העיר צרות צרורות, הקדיש את רוב מרצו לטובת בני-הישיבה, ועל כך נותרו תעודות מרתקות בארכיונו. השתתף בייסוד 'איחוד כל בתי הת"ת והישיבות' להצלת קיומם; סייע רבות להרב יהונתן בנימין הורביץ ואחרים בייסוד 'בתי תבשיל', והתרים סכומים עצומים לעזרת המלמדים . יחד עם הרבנים: ר' זרח ברוורמן ור' נחום רגזניצקי יסדו 'ישיבת בחורים' לבחירי כל הישיבות, חילקו בניהם את הרצאת השיעורים וסיפקו להם שתי ארוחות ליום.
מיד אחרי הכיבוש הבריטי, בחורף תרע"ח, השתתף בייסוד 'ועד הרבנים המאוחד' והיה חבר פעיל בו, וכשבא 'ועד הצירים' הוזמן אל ד"ר חיים וייצמן יחד עם יתר חברי ועד הרבנים כדי לברר את השאלה: כיצד לאחד את כל העדה היהודית תחת הדגל הציוני. בישיבה מתוחה זו היה הדובר בשם הרבנים והביע את דרישתם בתור תנאי לשיתוף היהדות החרדית: או שההסתדרות הציונית תשאיר את הטיפול בחינוך לגורמים ציבוריים אחרים, שינהלוהו לפי השקפתם, וכך יובטח החופש לקיום חינוך תורני מכובד.. כן השתתף באסיפות המוקדמות לייסוד 'הוועד הלאומי' ואף באספה המכוננת הגדולה, כאחד מ-17 נבחרי היהדות החרדית בשליחות כל הרבנים! אלא שלא נמצאה שפה-משותפת בין שני האגפים, ואיחוד כל היהודים לא יצא לפועל; ועל פרשייה מרתקת זו נמצא חומר רב בארכיון.
יבולו הרוחני: עוד מנעוריו פרסם מאמרים רבים בעיתונות שבארץ ובחו"ל בעניינים תורניים, יישוביים וציבוריים, וכמעט בעל כת"ע התורניים. כן היה מגדולי המומחים למנהגי ארץ-ישראל, ודלה והשקה רבות מרבני וזקני העיר, ובעקבות זאת יזם פרסום 'לוח-ירושלים' שנתי, את הוצאתו החל משנת תרס"ה, לוח שניתן לומר שהוא גולת כותרתו. מאותה שנה ואילך, החל לפרסם חיבורים נחוצים ושימושיים: טהרת ישראל, הלכות שביעית, תקופת החמה, בין השמשות, עם טבלאות רבות לזמני היום, ספר היומם לשאלת קו-התאריך. כן היה מעורב בשאלת קביעת יום הפורים בשכונות החדשות שהחלו להיבנות מחוץ לחומה, ופעל רבות בבירור ההלכתי לשאלה מסובכת זו. ואחרונים חביבים ספריו המונומנטלי: 'גשר החיים' על הלכות אבילות ו'עיר הקודש והמקדש'. נפטר בחודש ניסן תשט"ו.
על כל אלה ועוד, קיבל עשרות מכתבי-תורה מחכמי ורבני הדור, שרובם ספונים בארכיונו העשיר שחלקו מוצג לפניכם בקטלוג זה.
המכירה הסתיימה
|
פריט 7:
אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מבהיל מאת הגאון הצדיק רבי ליב חסמן משגיח ישיבת 'חברון' ומראשי תנועת המוסר
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $600
מחיר פתיחה:
$
200
הערכה :
$500 - $700
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
אוסף טיקוצ'ינסקי: מכתב מבהיל מאת הגאון הצדיק רבי ליב חסמן משגיח ישיבת 'חברון' ומראשי תנועת המוסר
מכתב ביקורתי נגד המוסד 'ועד הישיבות' בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן משגיח ישיבת 'חברון' ומראשי תנועת המוסר. ירושלים, תרצ"ב [1932]
דברי רבי ליב חסמן מבהילים. בעיני הבדולח שלו הוא צופה ומפרט את מצבו העגום של ועד הישיבות. שמצבו הוא בכי רע "רחוק משכר וקרוב להפסד". והמוסד מתנהל אך ורק ע"י הפקידים, ואילו לראשי הישיבות אין שם דריסת רגל. והוא ממשיך בדבריו החריפים: "אבד העניין והצורה לגמרי"; "אי- כבוד לשם הישיבות"; "והנני תובע... לעשות קץ למצב" ועוד ביטויים קשים. לסיכום הוא מביע את דעתו "שלעת-עתה יש לפרקו"!
רבי ליב חסמן למרות עדינות נפשו תוקף בחריפות את ועד הישיבות. ייתכן שהסיבה למכתב החריף היא היותו הרוח החיה בועד הישיבות בוילנא שלפני השואה. כידוע, הוא הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות והיה מאנשי סודם של ראשי ה'ועד' רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. ולכן, כנציגם הוא חש את כובד האחריות על כתפיו להעמיד את ועד הישיבות על מתכונתו כבימי קדם.
רבי ליב חסמן בעל אור יהל [תרכ"ט-תרצ"ו], מגדולי בעלי המוסר בדורות האחרונים. תלמידו של רבי שמחה זיסל הסבא מקלם, ומגדולי תלמידי הסבא מסלבודקא. לאחר חתונתו נסע לוואלוזין, שם שהה במשך שנה עד לסגירתה – בתרנ"ב. לאחר מכן, בין השנים תרנ"ז-תרס"ג שימש כמשגיח בישיבת טלז, בשנת תרפ"ו התבקש על ידי הסבא לעלות ולכהן כמנהל הרוחני (משגיח) של ישיבת חברון. אולם השפעתו חרגה מעבר לגבולות הישיבה, והוא נמנה על רבני ומנהיגי הדור. שיחות המוסר שלו היו לשם-דבר, וקובצו לאחר פטירתו ע"י תלמידיו בשם 'אור יהל'. חידושי תורתו נדפסו בספרו 'מנחת יהודה'.
[1] דף נייר, 27 ס"מ. דיו על גבי נייר מכתבים רשמי של ישיבת חברון, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של 'המשגיח'. נציין כי במכתב שלפנינו מופיעה חתימת ידו המלאה: "יה"ל חסמן" (פעמים רבות היה חותם יה"ל בלבד).
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
תפריט נגישות
