מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי נולד במינסק בשנת תרל"ב. בהיותו בן עשר עלה ארצה, והתיישב בירושלים בביתו של זקינו הגה"צ ר' משה פיזיצ'ר. התחנך בת"ת וישיבת 'עץ חיים'. בשנת תר"ן נשאה לאשה את בתו של ר' בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט, רבה של העיר, ממנו לא זז עד סוף ימיו.
עם פטירת חותנו בשנת תר"ס הצטרף להנהלת ישיבת 'עץ חיים', ובשנים הראשונות כיהן גם כמגיד-שיעור בישיבה. מאז ועד יומו האחרון, הקדיש את כל מרצו לטובת הישיבה בפרט ולטובת העיר בכלל. הוא יזם את 'יציאת' הישיבה לעיר החדשה ['מחנה יהודה'] ופתיחת סניפים שונים בעיר של 'חדרים', כפי שמתואר רבות בארכיון שלו. נוסף לכך השתתף רבות בייסוד השכונות שמחוץ לחומה, וגם על כך ישנו תיעוד רב בארכיון. אחד מהחידושים בארכיון שהיה מעורב ראשו ורובו בייסוד העדה האשכנזי ביפו משנות תרנ"ה ואילך, בפרט בייסוד השכונות נוה צדק ונוה שלום: הן בפן הגשמי והתכני ובפרט בצד הרוחני: שליחת רבנים ואנשי רוח והנהגה.
בחזור לישיבה בירושלים: יזם כמה יוזמות חדשות לשפר ולייעל את רמת הלימודים: הצליח להשפיע על הגביר ר' זליג פרסיץ ממוסקבה לתרום בכל שנה 500 רובל למתן-פרסים לתלמידים מצטיינים, אח"כ הגיע לידי הסכם עם הגביר ר' רפאל שלמה גוץ בעת ביקורו בירושלים שיקדיש קרן-קיימת' לטובת מצטייני הישיבות בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועמה נחתו על העיר צרות צרורות, הקדיש את רוב מרצו לטובת בני-הישיבה, ועל כך נותרו תעודות מרתקות בארכיונו. השתתף בייסוד 'איחוד כל בתי הת"ת והישיבות' להצלת קיומם; סייע רבות להרב יהונתן בנימין הורביץ ואחרים בייסוד 'בתי תבשיל', והתרים סכומים עצומים לעזרת המלמדים . יחד עם הרבנים: ר' זרח ברוורמן ור' נחום רגזניצקי יסדו 'ישיבת בחורים' לבחירי כל הישיבות, חילקו בניהם את הרצאת השיעורים וסיפקו להם שתי ארוחות ליום.
מיד אחרי הכיבוש הבריטי, בחורף תרע"ח, השתתף בייסוד 'ועד הרבנים המאוחד' והיה חבר פעיל בו, וכשבא 'ועד הצירים' הוזמן אל ד"ר חיים וייצמן יחד עם יתר חברי ועד הרבנים כדי לברר את השאלה: כיצד לאחד את כל העדה היהודית תחת הדגל הציוני. בישיבה מתוחה זו היה הדובר בשם הרבנים והביע את דרישתם בתור תנאי לשיתוף היהדות החרדית: או שההסתדרות הציונית תשאיר את הטיפול בחינוך לגורמים ציבוריים אחרים, שינהלוהו לפי השקפתם, וכך יובטח החופש לקיום חינוך תורני מכובד.. כן השתתף באסיפות המוקדמות לייסוד 'הוועד הלאומי' ואף באספה המכוננת הגדולה, כאחד מ-17 נבחרי היהדות החרדית בשליחות כל הרבנים! אלא שלא נמצאה שפה-משותפת בין שני האגפים, ואיחוד כל היהודים לא יצא לפועל; ועל פרשייה מרתקת זו נמצא חומר רב בארכיון.
יבולו הרוחני: עוד מנעוריו פרסם מאמרים רבים בעיתונות שבארץ ובחו"ל בעניינים תורניים, יישוביים וציבוריים, וכמעט בעל כת"ע התורניים. כן היה מגדולי המומחים למנהגי ארץ-ישראל, ודלה והשקה רבות מרבני וזקני העיר, ובעקבות זאת יזם פרסום 'לוח-ירושלים' שנתי, את הוצאתו החל משנת תרס"ה, לוח שניתן לומר שהוא גולת כותרתו. מאותה שנה ואילך, החל לפרסם חיבורים נחוצים ושימושיים: טהרת ישראל, הלכות שביעית, תקופת החמה, בין השמשות, עם טבלאות רבות לזמני היום, ספר היומם לשאלת קו-התאריך. כן היה מעורב בשאלת קביעת יום הפורים בשכונות החדשות שהחלו להיבנות מחוץ לחומה, ופעל רבות בבירור ההלכתי לשאלה מסובכת זו. ואחרונים חביבים ספריו המונומנטלי: 'גשר החיים' על הלכות אבילות ו'עיר הקודש והמקדש'. נפטר בחודש ניסן תשט"ו.
על כל אלה ועוד, קיבל עשרות מכתבי-תורה מחכמי ורבני הדור, שרובם ספונים בארכיונו העשיר שחלקו מוצג לפניכם בקטלוג זה.
המכירה הסתיימה
|
פריט 46:
אגרת חכמי טבריה ובראשם רבני משפחת אבולעפיה אודות שליחותו של רבי יהודה סגרי למרוקו. טבריה תק"נ [1790]
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
1,000
הערכה :
$3,000 - $3,500
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
אגרת חכמי טבריה ובראשם רבני משפחת אבולעפיה אודות שליחותו של רבי יהודה סגרי למרוקו. טבריה תק"נ [1790]
אגרת אל רבי שלמה אביטבול [אב"ד צפרו] בדבר שליחותו של רבי יהודה סגרי חתומה בידי גדולי חכמי טבריה ובראשם חכמי משפחת אבולעפיה נכדיו של הקדוש רבי חיים אבולעפיה מחדש הישוב היהודי בעיר בשנת ת"ק.
חותמי האיגרת:
רבי יצחק אבולעפיה – בן רבי ישכר אבולעפיה בן רבי חיים אבולעפיה מחדש הישוב היהודי בטבריה. היה מגדולי חכמי טבריה וממונה על קהלות צפת וטבריה מטעם השר רבי חיים פרחי, וכך מתארו רבי ישראל משקלוב 'מושל ופקיד שתי העיירות האלו'. נפטר בשנת תקפ"ה ועל מצבתו חרות 'פה נטמן פאר הזמן, רועה נאמן בישראל גדול שמו'.
רבי יעקב אבולעפיה - בן רבי ישכר אבולעפיה בן רבי חיים אבולעפיה מחדש הישוב היהודי בטבריה. היה מגדולי וראשי חכמי טבריה. רוב ימיו ישב בקושטא, נפטר בטבריה בשנת תקנ"ב.
רבי מיכאל שבתי רפאל אבולעפיה – בן רבי יחזקאל אבולעפיה בן רבי חיים אבולעפיה מחדש הישוב היהודי בטבריה, יצא כשד"ר טבריה לתורכיה מספר פעמים, הו"ל את חידושי המאירי יבמות (שאלוניקי תקס"א) וספר שמחת עולם לחמיו. נפטר בקושטא בשנת תקס"ז.
רבי יהודה בירדוגו – עלה עם אביו מצפון אפריקה לטבריה וחתימותיו מצוייות על כתבי שדרו"ת עד שנת תקס"ה.
רבי משה אשכנזי.
רבי יונה ג'ייאן - מחכמי טבריה חתום על מסמכים וכתבי שדרו"ת מהשנים תק"ן-תקס"ג.
רבי אהרן ב"ר משה.
על שליחותו של רבי יהודה סגרי נכדו של רבי אברהם סגרי מקסאלי , ראה: א, יערי שלוחי ארץ ישראל עמ' 634-635, פרטים נוספים על החותמים כאן ראה בספר טבריה עמ' 278 ואילך.
[1] גודל: 19X27 ס"מ. חורים זעירים בודדים, כתמי זמן.
תפריט נגישות
