ספר מנורת המאור בכתב-יד, תימן, מאה ה-19. כתב-יד מרשים.  לפנינו כתב-יד מרשים של ספר 'מנורת המאור' עם פירוש 'נפש יהודה'. נכתב כולו בכתב-יד בשנת תר”א עבור יחיא בן דוד חבארה. עם דף-שער מאוייר מרשים.  ספר מנורת המאור חיברו רבי יצחק אבוהב הספרדי ונדפס לראשונה במנטובה בשנת שכ”ג, ומאז נהפך לספר נפוץ ביותר. לרוב חביבותו כבר היה נפוץ בכתב-יד בחיי המחבר עוד לפני שנדפס. מסופר כי הגר”א היה מחבבו ביותר, והחתם סופר היה קובע שיעור עם בנותיו ללמוד ספר מנורת המאור. פירוש 'נפש יהודה' חיברו רבי משה מפרנקפורט בשנת תס”א. רבי משה מפרנקפורט כיהן כדיין בק”ק אמשטרדם. יצויין, כי החתם סופר היה קרובו (דרך אביו רבי שמואל בנימין סופר. סבתו של רבי שמואל סופר היתה בתו של המהרשש”ך – שהיה גיסו של רבי משה מפרנקפורט, כך שדוד סבתו של החתם סופר היה בעמ”ח נפש יהודה), ומזכירו כמה פעמים בספריו. ראה לדוגמה, בשו”ת חת”ס אה”ע (סימן קע).   בסוף הכתב-יד יש קולופון בזה הלשון: ”אודה ואהלל למי שעזרני להשלים זאת המנורה אשר כל ישראל מאירה. ביום ל' לחודש אייר שנת ועשית את נרתיה שבעה ליצירה (=שנת תר”א) ונכתבה לתשוקת החבר הטוב גם ה' יתן לו הטוב, הדומה לעץ הטוב האח הטוב יחיא בן דוד חבארה, השם ב”ה יזכהו להגות בה, הוא וזרעו וזרע זרעו...”      בסוף הכתב-יד יש כתב-יד על מסכת שבת כולו עם פירוש 'כף נחת'. חיברו רבי יצחק גבאי ממרוקו, והוא פירוש קצר על המשניות מלוקט מרש”י ורמב”ם. נדפס לראשונה בשנת שפ”ה. ככל הנראה הינו חלק בלתי-נפרד מספר מנורת המאור, כפי מה שנהוג בק”ק תימן לעבור על ספר מנורת המאור בשבת קודש. כ-150 עמודים. כתב-היד כרוך בכריכתו המקורית; קופסת עור העשוי מעץ, עם 2 אבזמים.  20*30 ס”מ במצב טוב מאוד-מצויין.