הסכם שלום בין גדולי חברון ! נדיר והיסטורי - שטר בוררות בחתימת גדולי ירושלים וחברון – תרמ”ו - מסמך נדיר והיסטורי ביותר - ”הסכם שלום” – שטר בוררות מאת חכמי ירושלים לפשרה בין רבני חברון הגאונים הרב החרי”ף – רבי חיים רחמים יוסף פראנקו, והגאון רבי אליהו מני. השטר נעשה באישורם וחתימתם הקליגרפית של הרבנים הראשון לציון בעל ה”יש”א ברכה” והגאון רבי מאיר רפאל פאניז'ל. כתיבת סופר נאה, ירושלים וחברון, תרמ”ו. בשטר נכתב הסכם פשרה לסכסוך בין הכוללים בחברון והוא כולל עשרה סעיפים בהם סוכם כי חותמותיהם הישנות של הרבנים יישברו בבית הדין, ויפיקו חותמות חדשות עם הנוסח המופיע בהסכם. בנוסף נמנו על הסדר הכוללות הרבנים - רבי מרדכי חסון, רבי נסים חיים קאריו, ורבי נסים להבה במינויים שונים לתועלת הפשרה ויישוב הסכסוך. וכן חולקו תפקידים שונים, כגון שאם יצטרך אחד מן הרבנים הנזכרים (הגר”א מני והרב חרי”ף) לחתום, יעשה זאת בפני הממונים הנזכרים. וכן שחותם הכוללות יהיה מופקד בידי רבי נסים קאריו כמאז ומקדם, ועוד כללים שונים. על השטר חתומים גדולי רבני ירושלים וחברון. רבי רפאל מאיר פאניז'יל והראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר בעל ה'ישא ברכה', בחתימת ידם וחותמתם המלכותית. לאחר מכן חתמו על המסמך ראשי הכוללים המפויסים - רבי אליהו סלימאן מני ורבי חיים רחמים יוסף פראנקו, וכן הממונים לתפקידים השונים – רבי נסים חיים קאריו, רבי מרדכי חסון, רבי נסים לאבי (להבה). בחתימת ידם. כמו כן חותמת ”כוללות ספרדים הי”ו בעיה”ק חברון ת”ו”. הראש”ל רבי רפאל מאיר פאניג'יל - המרפ”א (תקס”ד – תרנ”ג), גאון ומקובל, סבא דמשפטים, הוכתר לראשון לציון אחר פטירת רבי אברהם אשכנזי בשנת תר”מ, חתנו הוא הרב חיים משה אלישר בנו של הרב היש”א ברכה מחבר ספר משה האיש ועוד, בהיותו עוד בן ל”ז שנים נשלח הרב לתוניסיה ואלג'יר. נודע כבעל מופת - ובעת ביקורו בתוניס בשנת תרכ”ג הייתה עצירת גשמים ושנת בצורת, רבני המקום פנו לרב שיתפלל לגשמים, והנה קרה הנס שבטרם סיים רבנו את תפילתו נתקדרו השמים בעבים וירדו גשמי ברכה מרובים, ויהי לאות ולמופת בקרב הצבור, ומאורע זה פרסם את שמו, הרב תקן תקנות רבות בקהילות שאליהם הגיע אחת התקנות נדפסה בספרו ”לב מרפא” בהקדמה בשם ”זכרון לפני ה' תמיד”. רבי יעקב שאול אלישר (תקע”ז-תרס”ו) מכונה ה”ישא ברכה” על שם ספרו. בנו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מדייני צפת. התייתם מאביו בגיל 6 שנה. אמו נישאה לראב”ד ירושלים רבי בנימין מרדכי נבון, היש”א ברכה חונך ולמד, וגדל על ברכיו. כשנפטר רבי חיים דוד חזן שהיה הראש”ל, ישב על כסאו רבי אברהם אשכנזי, באותה תקופה כיהן ה”יש”א ברכה” כראב”ד בפועל. לאחר פטירת הרב המרפ”א כיהן היש”א ברכה כראשון לציון וראב”ד ירושלים עד לפטירתו. חיבר ספרים רבים בהלכה שבהם השיב תשובות לכל מקום בכל קצוי תבל. חיבוריו: שו”ת 'מעשה איש' ו'דרך איש'. שו”ת 'עולת איש' ו'פני איש'. שו”ת 'ישא איש'. שו”ת 'שמחה לאיש'. ספר 'איש אמונים' - דרשות (עם בני בנימין לרבו). 'קרב איש', 'שאל האיש'. המקובל רבי אליהו סלימן מני (תקע”ח-תרנ”ט) מגאוני בבל ורבה של חברון. גאון בתורת הנסתר. חיבר ספרים רבים רובם בתורת הקבלה, מהם: מזכיר שלום, ברכת אליהו ועוד רבים. כונה ”ארי עלה מבבל”, קשרי לימוד וידידות היו לו עם רבי יוסף חיים בעל בן איש חי. רבי חיים רחמים יוסף פראנקו (תקצ”ה-תרס”ב) מגדולי רבני חברון. מכונה ה”חרי”ף” בצעירותו עלה לירושלים, ומיד עם בואו מונה לשמש כחבר בית דין בבית דינו של היש”א ברכה והשמ”ח גאגין. בשנת תרל”ח התמנה לרבה של העדה הספרדית בחברון. לאחר פטירתו מילא את מקומו כרבה הספרדי של חברון רבי חיים חזקיהו מדיני ה”שדי חמד”. חיבוריו שו”ת שערי רחמים שני חלקים (ירושלים, תרס”ב), ויצבור יוסף, מידת הרחמים, יוסף חי, אות רחמים. [1] דף גדול מקופל. [1] עמוד כתוב. גודל עמוד: 29/23 ס”מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע לרוחב הדף מחמת הקיפול, קרעים קלים בשאר הדף מחמת קיפול עם חסרונות זעירים. פגם קל בראש הדף. בדף האחורי (ריק) חסרונות ופגמים קלים. חותם הכולל וחותמתו של היש”א ברכה עם פירורי נצנוץ.