הש”ס של הגאון רבי יצחק לייב איגר ובנו רבי עקיבא! מהדורת פולמוס. תלמוד בבלי בדפוס האחים פרופס - אמשטרדם תקי”ב-ג | 1752. בכריכות עץ מחופות עור מקוריות. - מהדורת פולמוס. תלמוד בבלי בדפוס האחים פרופס - אמשטרדם תקי”ב-ג | 1752.  בכריכות עץ מחופות עור מקוריות. כמעט כל הש”ס. מסכתות שבת - עירובין - פסחים (מתחיל מדף י”א) - ראש השנה - יומא - סוכה - ביצה - תענית - מגילה - מועד קטן - חגיגה - נדרים - נזיר - סוטה - גיטין - בבא קמא - בבא מציעא - זבחים - מנחות - בכורות - שקלים עם רא”ש ופירוש המשניות להרמב”ם. רוב הש”ס עם שוליים רחבים במצב טוב מאד ההדפסה של ש”ס זה החלה בתוך התקופה שעדיין הייתה זכות למדפיסי הוצאת ברלין ופרנקפורט דאודר תצ”ד-תצ”ט [1734-1739] שלא ידפיסו ש”ס אחר. אולם המסכים הראשון כאן, רב הקהילה האשכנזית באמשטרדם, כותב ”עם היות שנתתי הסכמתי למדפיסים בפ”פ דאדר בשנת תצ”ד על משך עשרים שנה מיום כלות הדפוס, אמנם שינו מעשיהם ולא קיימו דבריהם, ועוד כמה טעמים”. הטענה העיקרית נגד המדפיסים בברלין ובפרנקפורט דאודר היתה שהדפוס גרוע, מכוער ומשובש, ועל כן בטלה זכותם. הרבנים אוסרים להדפיס במשך עשרים וחמש (או עשרים ושבע) שנים. בהדפסת מהדורה זו התנגשו המדפיסים גם עם המדפיס מזולצבאך, שהדפיס בשנים תקט”ו-תקכ”ג מהדורה של התלמוד. התעורר פולמוס רחב ונדפסו בנידון כמה פירסומים.  הגאון רבי יצחק לייב איגר (נפטר תרל''א) בנו חביבו של רבן של ישראל רבי עקיבא איגר, מנעוריו שקד על דלתות תורה, ואף אביו הגדול מביא משא ומתן שהיה לו עמו בדברי תורה, עוד מימי בחרותו ..הקשה בני החתן הנבון יצחק ליב שי'.. והשבתי לו.. (דרוש וחידוש כתובות מ' ע''ב). לאחר חתונתו התגורר בלאמזא ולאחר מכן עבר ליוהנסבורג (פרוסיה), בתרכ''ב הדפיס שם את חידושי אביו על שולחן ערוך או''ח. בתרכ''ח נתמנה כמנהיג לעדתו בק''ק יוהנסבורג בא פעל רבות לרווחתם של ישראל ('המגיד' שבט תרכ''ח). ראה עוד על פועלו וחסדיו ב'מאורן של ישראל' (שטרסר, ח''ב עמ' שטז). מחידושיו נדפסו באותיות דרבי עקיבא (לונדון תשל''ט) חידושים למסכת חולין בהם מפלפל הרבה במה ששמע מאביו הקדוש.