יקר המציאות! ספרים חשובים ונדירים על בית המקדש והמשכן - יקר המציאות! ספרים חשובים ונדירים על בית המקדש והמשכן  חנוכת הבית, מהדורה יחידה - ויניציאה, תנ”ו | 1696. נדיר. ביאור צורת ותבנית הבית הנחרב, דמות כל הצורות מהבית כלו ומכל חלקיו. עם ציורים רבים של מבנה הבית וכליו. מאת רבי משה בן גרשום חפץ. הדפסת הספר הייתה יחודית והתבצעה בשני שלבים - תחילה הודפס גוף הספר ונותרו מקומות חלקים לתמונות, ולאחר מכן נוספו האיורים בהטבעה. המחבר רבי משה חפץ (תכ”ד-תע”ב) היה בעל הספר הנודע 'מלאכת מחשבת' על התורה. היה חכם גדול בתורה ובשאר חוכמות. נפטר בגיל מ”ח בלבד. ונציה, דפוס ברגאדין. *** כתב יד ”שיטה חדשה לבראשית רבה על ברכת יעקב לבניו” ו”ברייתא דמלאכת המשכן” שרמז רש”י על התורה - בכתב יד עתיק ויפה  *** אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל - על המקומות הקדושים בארץ ישראל וספר חכמת המשכן - חיבורי רבי יוסף שליט ריקיטי - מהדורה יחידה מנטובה תל”ו | 1676 כרך עם שני ספריו, מעוטי הכמות ורבי האיכות של רבי יוסף שליט ריקיטי [ראה אודותיו להלן], נדירים וייחודיים במיוחד, המהווים מקור היסטורי חשוב ורב ערך. ספר חכמת המשכן חיבור יחודי על המשכן וכל כליו ובגדי כהונה ומעשיהם. ”בפירוש נאה וצורות מצויירות לפי ערכן וכל שיש בו דעה להבין סדרו המתוכן כאילו נבנה בימיו... ע”י הצעיר... יוסף שליט ריקיטי יצ”ו בכ”מ... אליעזר ריקיטי זלה”ה...”. מהדורה יחידה - מנטובה תל”ו | 1676. יב דף. בראשי העמודים: אגרת מלאכת המשכן. שאיפה נכזבת! בעמוד אחרון נדפס: ”ואלו אופני הציורים אשר בשלהי היריעה יהיו באים” - מפתחות לציורים, יח במספר. אך בפועל מקומם של הציורים נפקד. ההסבר לכך מופיע בדף שקודם לו, שם מתנצל המחבר: ”בהיות כי בתחילת מלאכתי זאת היה בדעתי לצייר צורה בתוך צורת מלאכת המשכן הלזה... ולא עלה בידי מאומה... להיות שאין האומנים בקאים [!] כל כך בעיר הזאת בזאת... ומדי עוברי לויניציאה אשלם כוונתי... ויבא הכל בסוף הסדר הלזה דרך אב”. נראה שלא הגשים הבטחתו. בהקדמה בראש הספר, אומר המחבר: ”כבר קדמתי בראשונה לצייר צורת הבית ותכונתו בחבורה... שהיתה בק”ק וירונה... שנית נתעסקתי שתי פעמים בהדפסת סדר יחוס הצדיקים...” הכוונה לחיבור נוסף שכרוך עם העותק שלפנינו כדלקמן: 2. ”זה השער לי-י צדיקים יבואו בו אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל זכותם יגן עלינו... לבקשת הצעיר ומטולטל יוסף שליט ריקיטי יצ”ו” - חיבור נדיר וייחודי המתאר את המקומות הקדושים וקברות הצדיקים בארץ ישראל, בראשו ”תפלה להתפלל אותה על קברי הצדיקים ז”ל”. החיבור כולל קברי אבות ואמהות האומה וצדיקיה עד ימי האריז”ל וגוריו, בערי הקודש ירושלים, חברון, צפת, טבריה ובשאר המקומות בארץ. מהחיבורים הקדומים עם התיעוד של קברי הצדיקים בארץ הקודש. מנטובה תל”ו | 1676. [4] דף. מאפיינים ייחודיים בעמוד א של דף [4] נדפסו שתי מסגרות (זהות) לרוחב העמוד, במסגרת הראשונה: ”ירושלם עיר הקדש ... בית לחם”, ובמסגרת השנייה: ”חברון ... חלחול ...”. כאמור לעיל בהקדמה לספרו חכמת המשכן, שנדפס באותו מקום ובאותה שנה, כותב המחבר ”נתעסקתי שתי פעמים בהדפסת סדר יחוס הצדיקים”. כוונתו להוצאה זו שלפי תאריכי החודש בשערים נדפסה עוד לפני חכמת המשכן ולהוצאה קודמת לה: וירונה ת”ו? - ראה באריכות אודות חיבור זה ומהדורותיו במאמרו של מאיר בניהו באסופות ב' עמ' שנט ואילך. באופן כללי מצב טוב מאד! כתמים. דפים נקץץ בשוליים  המחבר רבי יוסף שליט ריקיטי, בן רבי אליעזר נולד באיטליה בסוף שנות הש' ועלה לארץ הקודש, התיישב בעיה”ק צפת ת”ו ובשל מצוקותיו בארץ נדד וחזר לארץ מולדתו איטליה. בצפת שימש כמגיה ספרי תורה ובעקבות כך סמך את ידיו עליו רבי שמואל אבוהב ואף מזכירו בתשובתו לרבי עזריה פיגו (דבר שמואל סי' נח): ”יעשה קבלת עדות... מפי הבחור כה”ר יוסף ריקיטי...”. סייע רבות לשד”רי ארץ ישראל שהגיעו לאיטליה ועמד לימין רבני איטליה בהבאם ספריהם לדפוס ומאוחר יותר ישנם איזכורים נוספים עליו בהם הוא מכונה ”החכם” וכן בתור ”הרב” המעידים בין היתר גם על גדולתו בתורה. רבי משה זכות כותב עליו במכתב (כ”י קויפמן 459): ”בחור בחיר מארץ ישראל, חריף ובעל אומנויות הרבה באמונה... ע”ד יעלה מן הארץ הקדושה... הבחור הבחיר הלז בתורה ובמעשים טובים ובכושר כל... ביראת ה' על פניו... ובכל עיר ומדינה אשר יפנה ימצא חן ושכל טוב ורוח המקום נוחה הימנו...”. ראה אודותיו ואודות חיבוריו באריכות במאמרו הנפלא של מאיר בניהו באסופות ב' עמ' שנט ואילך. *** מעשה חושב. ספרו הראשון של רבי עמנואל חי ריקי. דפו”ר, וינציאה תע”ו. שרטוטים. ספר מעשה חושב. ביאור בנין המשכן וכלי בית המקדש, מאת רבי עמנואל חי ריקי. ויניציאה. תע”ו, מהדורה ראשונה. ספרו הראשון אותו הדפיס בחייו המקובל רבי עמנואל חי ריקי. לו [1] דף, 20.5 ס”מ. נייר משובח. שרטוטים בכמה דפים. המחבר הקדוש רבי עמנואל חי ריקי (תמ”ח-תק”ג), מגדולי המקובלים באיטליה. גדל בבית דודו רבי ידידיה מרויגו- תלמיד רבי נתן פינקרלי. נתמנה לרב בעיר גוריציה. בשנת תע”ז עלה והתיישב בעיר צפת, אך מאוחר יותר חזר לאיטליה. בעל ”משנת חסידים” וחיבורים נוספים. חיבור זה הוא חיבורו הראשון של המחבר. נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה”אור החיים” הקדוש). בשנת תק”ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. בראש חודש אדר תק”ג, כשהיה בדרכו ממודנא לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכריים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר ”שבעה עינים” (ליוורנו, תק”ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: ”שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...