שערי דורא, עם ביאור רבי שלמה לוריא. בזל, שנ”ט [1599]. מראשוני המהדורות, נדיר. חתימת נכד המחבר רבי אשר לוריא - שערי דורא, עם ביאור רבי שלמה לוריא. בזל, שנ”ט [1599]. מראשוני המהדורות, נדיר. חתימת נכד המחבר רבי אשר לוריא פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים, שערי דורא, איסור והיתר [מאת רבי יצחק הלוי מדורא], עם חידושי רבי שלמה ב”ר יחיאל לוריא. ועם חידושי מעתיק, רבי אליא לואנץ, על הלכות נדה. דפוס קורנארד וולדקילך, בסיליאה, שנ”ט [-ש”ס, 1599]. נדיר. רבי אשר לוריא (נפטר בשנת תרס”ז), מגזע המהרש”ל, מחכמי מוהילוב שברוסיה הלבנה. היה חתנו ותלמידו של רבי שלמה זלמן ב”ר הלל ריבלין משקלוב. רבי אשר היה גביר גדול, שקיבל מהממשלה הרוסית זכות חכירה של כריתת יערות, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. בשנת תרכ”ז הדפיס ביאורים והוספות לספרו של חמיו ”דברי שלמה”, שני חלקים (וורשא-ווילנא, תרכ”ח-תר”מ). בשנת תר”נ הדפיס בווילנא את ספרו ”שתי הלחם” עם פירוש ”לחם שמן”, על הלכות ראש חודש, פסח, יום טוב וחול המועד. ב”שתי הלחם” הביא המחבר סיכום של דברי ה”בית יוסף” וקיצור דברי הראשונים שלא הובאו בב”י, ואילו את חידושיו כתב המחבר ב”לחם שמן”. בשנת תרנ”א עלה לירושלים, ובה הדפיס את ספרו ”אור יקרות” על המשניות, על מסכתות כלים, אהלות ונגעים מסדר טהרות, כשבחלקו העליון של העמוד קיצור פירושי הראשונים, ובחלקו התחתון ”ביאור וחדושים”. בספריו מרבה לציין לספרי הגר”א ומידי פעם מביא ביאורים מכתבי חמיו. בספריו ניכר שדבק בדרך לימודו של הגר”א מווילנא ותלמידיו.