מכתב היסטורי מהגאון רבי ישראל וועלץ ראב"ד פעסט אל הגה"ק החזון איש - בענין לברך המוציא על 'מאשין ...

מכתב היסטורי מהגאון רבי ישראל וועלץ ראב"ד פעסט אל הגה"ק החזון איש - בענין לברך המוציא על 'מאשין מצות'

"אל מול פני מנורה הטהורה, שר התורה, כ"ק מרן בעל חזון איש המפורסם... הנה בעוה"ר זה שבועות הרבה אשר נחלתי ר"ל על המרה, והייתי בבית החולים, וכבר הוטב קצת... והרופאים ציווי עלי שלא לאכול לחם ולא חלה רק מצות, ועלה בדעתי להסתפק אם המאשין מצות שהם דקים מאד עד שלא נשאר לחם מה דינם לענין ברכת המוציא..."

רבי ישראל וועלץ נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ מלעמעש. למד אצל רבי יוסף לייב סופר מפאקש, ר' שמואל גאטליב אב''ד פאפא ואצל רבי עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של ר' חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. משנת תרע''ג כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד מלחמת העולם הראשונה..בשנת תר''פ לאחר המלחמה , החל לכהן כרב ברובע פעסט שבבודאפעסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה עורכו הראשי נפטר.

בתקופת השואה, הסתתר בביתו הרב ישכר שלמה טייכטאל , ויתכן כי שם נכתב ספרו "אם הבנים שמחה" לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" בירושלים, והתפרסם בו כפוסק ומו"צ. נפטר בז' בחשוון תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. מחס שו''ת דברי ישראל ג''ח וס' חק לישראל ב''ח.