נדיר! מדרש איוב האבוד ירושלים תרפ"א - עותק הגאון האדיר ישראל זיסל דבורץ מגדולי תלמידי הסבא מסלבודקה - הגהות ...

נדיר! מדרש איוב האבוד ירושלים תרפ"א - עותק הגאון האדיר ישראל זיסל דבורץ מגדולי תלמידי הסבא מסלבודקה - הגהות

מדרש איוב האבוד – רבי שלמה אהרן ורטהיימר – ירושלים, תרפ"א

מדרש איוב, והוא מדרש עתיק מרז"ל על ספר איוב אשר נחשב עד כה לאבוד. עם מעשה דרב כהנא וסליק בנו. יצא לאור על פי כתבי יד ישנים וספרי קדמונים. מאת רבי שלמה אהרן ורטהיימר. ירושלים, תרפ"א.

נולד בדווינסק שבלטביה לבצלאל דבורץ, שהיה שו"ב מחסידי חב"ד קאפוסט בדווינסק. ולאימו העסא פרידה לבית אולמן. בהיותו בן ארבע עשרה נכנס ללמוד בישיבת סלובודקה בהשפעתם של בחורי ישיבה זו שהיו מגיעים לדוינסק לשוחח עם רבה של העיר הרב מאיר שמחה. כעבור זמן התמנה כרבה של יודי, ואף בה הקים ישיבה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתלמידי ישיבת סלובודקה ששהו בקרמנצ'וג, בתקופה קשה זו סייע רבות לקיומה של הישיבה. בשנת תרע"ז (1917) השתתף בהקמת המפלגה "מסורת וחירות" בזמן שהתגורר בעיר טולה בסביבות מוסקבה, ובוועידת היסוד שלה שימש כמזכיר. בתחילת שנות ה-20 שב עם תלמידי הישיבה לסלובודקה. עם בואו נרתם להקמת רשת תלמודי תורה וישיבות קטנות ברחבי ליטא, יחד עם אחיו הרב יצחק דבורץ

באותה תקופה ייסד את כתב העת התורני "תבונה", שפעל במשך כחמישים שנה ושימש במה מרכזית לפרסום חידושי תורה של רבנים ותלמידי ישיבות וכן מאמרים בנושאי מוסר.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התמנה לרב בעיירה קמאי. בשנת תרפ"ד (1924) עבר לכהן כרב בעיר יזדה שבליטא. באותה תקופה פורסם צו השלטונות המורה על גיוס תלמידי ישיבה לצבא. בעקבות זאת הציע הרב דבורץ להעלות את ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. לשם כך נסע עם אחיו לארצות הברית לגיוס כספים. בתאריך ג' בשבט תרפ"ו (1926.18.02)[2] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והיא התיישבה בירושלים.

הרב דבורץ היה יד ימינו של הרב נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, וסייע לו רבות בפיתוח ישיבתו בתקופות שונות הן בחו"ל והן בהעברת הישיבה לארץ ישראל לעיר חברון. כאשר חלה הרב דבורץ הורה הסבא מסלובודקה להוסיף לו שם כסגולה לאריכות ימים, ובחר בשם כלב, כשמו של כלב בן יפונה שנקשר לעיר חברון. הוא הוסיף כי שם זה הוא נוטריקון "כולו לב", הרומז להתמסרותו של הרב דבורץ לצורכי הכלל.