החומש של הרה"ק רבי יהודה מאיר משפיטיווקא בנו בכורו של הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע עם חתימת יד קודשו - סלאויטא תקע"א.

החומש של הרה"ק רבי יהודה מאיר משפיטיווקא בנו בכורו של הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע עם חתימת יד קודשו - סלאויטא תקע"א.

חומש במדבר מחמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י ואונקלוס, ופירוש 'אור החיים הקדוש' שנדפס בבית הדפוס הנודע והמקודש של הרה"ק רבי משה שפירא, בסלאוויטא תקע"א (1811) (מסיבות שונות לא נדפס שמו של הרה"ק רבי משה שפירא בספר זה כמו גם בספרים נוספים שהובאו לדפוס בשנותיו הראשונות אלא שמות העוסקים במלאכת הדפוס, רבי דב בער ב"ר ישראל סג"ל ורבי דב בער ב"ר פסח.)

על דף השער מתנוססת חתימת יד קודש נדירה שאין ערוך לשוויה, של הרה"ק  רבי יהודה מאיר שפירא משפיטיווקא, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרה"ק האלוקי רבי פנחס מקאריץ ואחיו של בעל הדפוס – הרה"ק רבי משה מסלאוויטא:

"שייך להחת(ום) בו הק' יה(ודה) מאיר שפירא"

בנוסף, מופיעות על דף השער והדף הראשון חותמותיו של הרה"ק רבי ברוך מקאמינקא, "ברוך בהרב המפורסים מו"ה ה"ר צבי שליט"א מקאמינקא" צאצאו של רבינו אשר קיבל את הספר שעבר עד אליו בירושה, דור אחר דור מרבינו יהודה מאיר.

הספר נכרך מחדש בכריכת עור אדומה מפוארת עם הטבעת זהב.

הרה"ק רבי יהודה מאיר שפירא מסלאויטא (תק"כ - תקפ"ט) גאון צדיק וקדוש, בנו בכורו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ.

בשנת תק"כ הפציע אורו הגדול של רבינו בביתו של אביו הרה"ק רבי פנחס שפירא מקאריץ, ויקרא שמו מאיר, (וכך הוא מופיע בקויטע'ל המפורסם של הרה"ק רבי חיים קראסנע'ר)

בנערותו פרצה מגיפה ואביו הרה"ק מקאריץ פעל כדי לבטלה אולם רבינו שהיה אז בשנות נערותו חלה ובני העיר אמרו לאביו שאינם מוכנים שהוא יהיה ל'כפרה' עבורם, או אז הוסיף לו אביו את השם 'יהודה'. בהגיעו לפרקו נלקח אחר כבוד לחתן אצל הרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטובקא.

גם אביו העריצו מאוד ואף הדריך את אחיו הק' שעליהם לכבדו מפאת בכורתו ומפאת שנשמתו ירדה לעולם בעת זרח אורו של הבעש"ט זיע"א. אחר הסתלקותו של אביו, בהיותו בן שלושים ואחת שנה, ביקר אצל הרה"ק רבי חיים מקראסנא שביקשו לשבות אצלו וחפץ לגלות לו את סוד תיקון הנשמות, רבינו סירב מפאת גילו הצעיר אולם ר"ח הפציר בו מאוד עד שהתרצה וסיפר לו כיצד העיד רבי פנחס בפניו על גדולת נשמתו. מני אז התארכה תפילתו של רבינו עד למאוד, תפילת מנחה של ערב שבת ארכה אצלו כשעה תמימה, והתפילה בערב ראש השנה התארכה לה לארבע שעות (!) בהן עסק בעניינים נשגבים אלו.

רוח הקודש הופיעה תדיר בבית מדרשו של רבינו והוא נודע כפועל ישועות מקיפות. חשוכי בנים רבים הופיעו אצלו, ועל מנת לברכם, נהג לבקשם להעמיד יין או מי דבש על שולחנו.

גם אחיו של רבינו, הרה"ק רבי משה מסלאויטא שלח את בנו הרה"ק רבי פנחס להתברך מפי רבינו בזש"ק, רבינו אכן בירכו וביקש ממנו שיכבדו ב'סנדקאות', וכך הוה, כשהבן הנולד היה המדפיס הנודע דזיטאמיר, הרה"צ רבי יהושע העשיל שפירא.

בחתונת נכדו של רבינו, הרה"ק רבי יעקב שמשון מקוסוב, ביקשה אותו בתו מ' ציפורה שיברכה בבן נוסף, ומברכתו זו נולד הרה"ק ה'צמח צדיק' מויזניץ.

בשנת תקפ"ט נסתלק רבינו ונטמן בשפיטיווקא, על מצבתו נחרת "...הצדיק אב"ד לדורו אהוב למטה ונחמד למעלה מחמד עינינו ותפארתינו נעלם ממנו הרב החסיד המפורסם אוהב נאמן של ישראל בנש"ק הורתו ולידתו בקדושה... הרב יהודה מאיר בהרה"ק המפורסם בוצינא קדישא דנהורא מ' פנחס שפירא אשר הדריך ישראל דרך סלולה לעלות במסילה נ' בש"ק כ"ט ניסן תקפ"ט..."

הרה"ק רבי ברוך יוזפוב מפולנאה היה בנו של הרה"ק רבי דוד צבי מקאמינקא זי"ע ונכדו של הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא.

נישא לרבנית מרים שפירא בתו של ר' יהודה מאיר שפירא (בעלה של הרבנית לאה יוכבד מסקווירא שהייתה בתה של אם שושלת סקווער הרבנית חנה סימה אשר הייתה נשואה להרה"ק רבי יצחק טווערסקי מסקווער זי"ע בזיווגו השלישי, ואחותו של הרה"ק רבי דוד טווערסקי מסקווער זי"ע) אשר היה נינו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע הן מצד אביו והן מצד אימו דרך רבינו יהודה מאיר הראשוןמשפטיווקא ואחיו הרה"ק המדפיס רבי משה אב"ד סלאוויטא המדפיס המפורסם.

רבי ברוך מקאמינקא עלה לארץ הקדש וישב בירושלים, נתן הסכמתו על ספרי חסידות ביניהם ספר יסוד הדעת ווארשא תרע"ב וכן מוזכר בספר הרי בשמים חלק ב'. לאחמ"כ שב לאירופה לבדו ונעקד על קידוש ה' בשואה האיומה. 

בית הדפוס בעיר סלאויטא נוסד בשנת תק"נ על ידי הרה"ק רבי משה שפירא שהיה רב העיר ובנו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ. כאשר מונה רבי משה לרבה של העיר, החליט שלא להנות מכתרה של תורה וייסד את בית הדפוס המפורסם, כאשר את האותיות בהן השתמשו לצורכי ההדפסה, הכין רבי משה בעצם ידי קודשו. על פי המסורת החסידית הוטבלו האותיות במקוה טהרה (!) קודם שהחלו להשתמש בהן. כן סיפרו שאותן האותיות עשויות היו מ'כסף' ! ושבמלאכת הגהת הש"ס היה עוסק רבי משה בערב שבת בשובו מן הטבילה.

הספרים שנדפסו ב'סלאוויטא' התפרסמו בשל שני סיבות, האחת היא יפי ההדפסה וההגהה הקפדנית שהועברה וגרמה לדיוק רב בנדפס, והשנייה היא בגלל המדפיס בעצמו, רבי משה – שהיה בעצמו מצדיקי הדור זכה להערצה והערכה רבה מגדולי החסידות בדורו וכפי שכתב עליו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל : "הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים". מעלה נוספת הייתה לבית הדפוס דנן, אשר בשונה מדפוסים אחרים, לא נדפסו בו מעולם ספרי חולין והשכלה ועובדיו היו ברובם יראים ושלמים.

כל האמור גרם שחיבה יתירה נודעה ללימוד בספרים שנדפסו בו, וצדיקים וחסידים הפליאו בשבחם והקפידו ללמוד אך בהם. 

           בחומש מקודש זה השתמש כאמור אחיו הגדול של רבי משה, בנו בכורו וממשיך דרכו של אביו רבי פנחס מקאריץ - הרה"ק רבי יהודה מאיר משפיטוווקא ! ! !

יתכן אף שקיבל או קנה את החומש ישירות מידי קודשו של אחיו - הרה"ק רבי משה מסלאויטא.

מפרט:  ר' דף, 20.5 ס"מ. חלק מהשער נדפס בדיו אדומה.

מצב: טוב מאוד. נקבי עש בודדים עם פגיעה קטנה בטקסט בחלק מהדפים, קרע משוקם אומנותית בדף האחרון, כתמים בודדים, שפשוף זעיר בשול דף השער, רישום בדיקת קולמוס מעבר לדף השער.

(אישור על זיהוי ונכונות החתימה נכתב על ידי הגאון רבי יצחק ישעיה ווייס - מצורף לקמן)