"מוטרד אני... בדברים היוצאים מן הכלל הנוגעים לשמירת שנת השביעית" - מכתבו נאה ממרן ה'מנחת יצחק' אל הגה"צ רבי חנניה ...

"מוטרד אני... בדברים היוצאים מן הכלל הנוגעים לשמירת שנת השביעית" - מכתבו נאה ממרן ה'מנחת יצחק' אל הגה"צ רבי חנניה יו"ט ליפא דייטש אב"ד העלמעץ - תשל"ב.

מכתב ששלח מרן ה'מנחת יצחק' בימי הרחמים והסליחות בשנת תשל"ב אל הגה"צ רבי חנניה יו"ט ליפא דייטש אב"ד העלמעץ. רבינו כותב כי "אך שמוטרד הוא ביותר "בענינים השכיחים בכלל ובפרט בימי הרחמים והרצון ועוד בדברים היוצאים צן הכלל הנוגעים לשמירת שנת השביעית באה"ק תובב"א... מ"מ לעצור לא אוכל מלברך את כהדרג"ק (כבוד הדרת גאון קודשו) בברכת השנים... שיתקבלו תפילותינו לרחמים ולרצון... ויזכור גם אותי ואת ב"ב להזכר ולהכתב ולהחתם לחיים טובים..." וחותם בחתי"ק. לאחר מכן הוסיף רבינו וכתב בכתי"ק :" מטעם האמור א"א לי כעת לבוא בכתובים  על השאלות שכב... ועתו הסליחה..."

מרן ה'מנחת יצחק' - הגאון רבי יצחק יעקב וייס (תרס"ב - תשמ"ט) היה רב ופוסק נודע ומפורסם וגאב"ד ה'עדה החרדית'.

רבינו נולד בעיירה 'דולינה' שבגליציה לאביו שהיה חסיד זידיטשוב, והרביץ תורה לבחורים בעיר מונקאטש, בגיל צעיר הגיע אף הוא למונקאטש ולמד תורה מפי אביו כאשר בגיל 16 (!) הוסמך להוראה על ידי הגה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, ובגיל 19 הוסמך גם לדיינות. כבר בשנים אלו החל לפרסם את דברי תורתו בכתבי עת וירחונים תורניים שונים וניכרו יכולותיו הגדולות בתחום ההוראה וההלכה למעשה. לאחר נישואיו לבתו של הג"ר פנחס צימטבוים אב"ד גרוסוורדיין, עבר להתגורר לצדו של חמיו וכיהן כדיין בבית הדין של חמיו והסתופף בצילו של מרן ה'אהבת ישראל' מויזניץ.

בימי השואה האיומה הועסק בעבודות הכפיה ע"י הנאצים ימ"ש ובסיומה, שב לגרוסוורדיין ושימש שם כרבה של הקהילה, עסק רבות בהיתר עגונות וייסד ישיבה ע"ש חותנו. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברומניה עקר לאנגליה, שם כיהן כאב"ד מנצ'סטר. בתקופה זו החל שמו להתפרסם כפוסק מובהק – הוא החל בהוצאתם של ספריו המפורסמים 'מנחת יצחק', וסמך להוראה רבנים רבים שהסתופפו בצילו.

לאחר פטירת הגאון רבי פנחס אפשטין – ראב"ד ה'עדה החרדית', נקרא רבינו ע"י הגה"ק מהר"י מסאטמער לכהן כדיין ב'עדה החרדית', תחילה הוא כיהן כסגנו של הראב"ד החדש – הגאון רבי דוד יונגרייז, ובשנת תשל"ב, התמנה לראב"ד.

עם פטירתו של הרה"ק מסאטמער, מונה לכהן פאר כגאב"ד ה'עדה החרדית', משרה בה כיהן עד לפטירתו בשנת תשמ"ט. שמו של רבינו נחרת באותיות של זהב בשורת פוסקי ההלכה המפורסמים ביותר בדור האחרון, וספריו הידועים 'מנחת יצחק' מהווים יסוד מוסד במסורת הפסיקה ההלכת

הגה"צ רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש מהעלמץ: היה אבדק"ק העלמעץ והגלילות, תלמידם של גאוני וגדולי הונגריה, מצעירותו עסק רבות בתיקון מקוואות למען טהרתן של ישראל ופעל רבות בארה"ב בעניין זה. בין שאר פעולותיו, הוציא לאור את הספרים טהרת ישראל על מסכת מקוואות ויסוד יוסף - טהרת יום טוב על שולחן ערוך

מפרט: [1] דף, ע"ג לוגו של רבינו ששימש באותה עת כ'ראב"ד העדה החרדית.

מצב: טוב, סימני קיפול, כתמים קטנים.