מכתב בחתימת שלושה מראשי בד"ץ העדה החרדית שכיהנו כגאב"ד - מכתב הסכמה וברכה ארוך לתערוכת המשכן וכליו של רבי מנחם מנדל ...

מכתב בחתימת שלושה מראשי בד"ץ העדה החרדית שכיהנו כגאב"ד - מכתב הסכמה וברכה ארוך לתערוכת המשכן וכליו של רבי מנחם מנדל קירשנבוים בחתימת הגר"ד יונגרייז, ה'מנחת יצחק', הגרמ"א פריינד, רי"מ דושינסקיא, והגר"א זלוטניק.

מכתב הסכמה ארוך ונלבב מאת ראשי ורבני הבד"ץ של ה'עדה החרדית', ל"תבנית המשכן וכליו ובגדי כהונה פרי עמלו של האי גברא יקירא ... ר' מנחם מנדל קירשנבוים הי"ו מלמד מומחה לנערי בנ"י"

במכתב כותבים הרבנים כי הרב קירשנבוים מתוך נסיונו הרב בהסברת הלימוד לתלמידיו ומתוך "העמקה ויגיעה בדברי חז"ל הק ומפרשי התורה... ידע לבאר ולברר בציור מעשי באר היטב, להאיר הבנתם בענינים קדושים אלו..."

לאחר שהם מוסיפים ומאריכים בשבח המפעל הם מוסיפים ומזכירים את הפטרון שלקח עליו חסות, הוא הנגיד הידוע הרב ר' ישראל זופניק וע"ש נקרא המפעל 'משכן ישראל' "ועשה ידידנו מהרי"ז הי"ו דבר גדול ומגלגלין זכות על ידי זכאי..."

בסיום חותמים בחתי"ק רבותינו הגאונים והצדיקים רבי דוד הלוי יונגרייז, רבי יצחק יעקב ווייס בעל ה'מנחת יצחק', רבי משה אריה פריינד, רבי ישראל משה דושינסקיא, ורבי אליהו זלאטניק. עם חותמת הבד"ץ.

מעניין לציין כי כידוע, שלושה מתוך החותמים כיהנו בתפקיד הרם של גאב"ד העדה החרדית.

הגאון רבי דוד הלוי יונגרייז (תרנ"ח - תשל"ב). היה ראב"ד העדה החרדית בין השנים תשכ"ח - תשל"ב. בשנת תרצ"א מונה על ידי רבי יוסף חיים זוננפלד לדיין בבד"ץ העדה החרדית. וברבות השנים לאחר פטירת רבי פנחס עפשטיין, מילא מקומו בתפקיד הראב"ד, בתפקידו כדיין התבלט בזהירותו המופלגת מאיסור שוחד, והיה מקפיד שלא לדון אדם שעשה לו בעבר טובה כל שהיא, זניחה ככל שתהיה.

הגאון רבי יצחק יעקב וייס (תרס"ב - תשמ"ט) היה רב ופוסק נודע ומפורסם וגאב"ד ה'עדה החרדית'.

רבינו נולד בעיירה 'דולינה' שבגליציה לאביו שהיה חסיד זידיטשוב, והרביץ תורה לבחורים בעיר מונקאטש, בגיל צעיר הגיע אף הוא למונקאטש ולמד תורה מפי אביו כאשר בגיל 16 (!) הוסמך להוראה על ידי הגה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, ובגיל 19 הוסמך גם לדיינות.

כבר בשנים אלו החל לפרסם את דברי תורתו בכתבי עת וירחונים תורניים שונים וניכרו יכולותיו הגדולות בתחום ההוראה וההלכה למעשה. לאחר נישואיו לבתו של הג"ר פנחס צימטבוים אב"ד גרוסוורדיין, עבר להתגורר לצדו של חמיו וכיהן כדיין בבית הדין של חמיו והסתופף בצילו של מרן ה'אהבת ישראל' מויזניץ.

בימי השואה האיומה הועסק בעבודות הכפיה ע"י הנאצים ימ"ש ובסיומה, שב לגרוסוורדיין ושימש שם כרבה של הקהילה, עסק רבות בהיתר עגונות וייסד ישיבה ע"ש חותנו. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברומניה עקר רבינו לאנגליה, שם כיהן כאב"ד מנצ'סטר. בתקופה זו החל שמו של רבינו להתפרסם כפוסק מובהק – הוא החל בהוצאתם של ספריו המפורסמים 'מנחת יצחק', וסמך להוראה רבנים רבים שהסתופפו בצילו.

לאחר פטירת הגאון רבי פנחס אפשטין – ראב"ד ה'עדה החרדית', נקרא רבינו ע"י הגה"ק מהר"י מסאטמער לכהן כדיין ב'עדה החרדית', תחילה הוא כיהן כסגנו של הראב"ד החדש – הגאון רבי דוד יונגרייז, ובשנת תשל"ב, התמנה לראב"ד.

עם פטירתו של הרה"ק מסאטמער, מונה רבינו לכהן פאר כגאב"ד ה'עדה החרדית', משרה בה כיהן עד לפטירתו בשנת תשמ"ט. שמו של רבינו נחרת באותיות של זהב בשורת פוסקי ההלכה המפורסמים ביותר בדור האחרון, וספריו הידועים 'מנחת יצחק' מהווים יסוד מוסד במסורת הפסיקה ההלכתית.

הגאון רבי משה אריה פריינד: (תרס"ד - תשנ"ו) היה גאב"ד העדה החרדית ומגדולי צדיקי ופוסקי הדור.

רבינו נולד בעיר 'בהוניאד' לאביו רבי ישראל שהיה בנו של הגה"ק רבי אברהם יהושע מנאסויד.בצעירותו נתמנה לכהן כרבן של ק"ק נאסויד וראגנא ושימש כדיין ומורה צדק בעיר סאטמער. לאחר החורבן יהדות אירופה עלה ארצה והתיישב בירושלים, שם כיהן כראש ישיבת ייטב לב של חסידי סאטמער . לאחר הסתלקותו של הרה"ק מסאטמער, לאחר הסתלקות הרה"ק בעל הדברי יואל, נתמנה לשמש כראב"ד העדה"ח, ןולאחר הסתלקותו של ה'מנחת יצחק', עלה לכהן פאר תחתיו כגאב"ד של העדה החרדית. רבינו התפרסם בצדקותו וקדושתו, רבים שיחרו לפתחו, לקבל את עצתו אמונה ולהתברך בברכות פי קודשו שלא שבו ריקם. 

הגאון רבי ישראל משה דושינסקי (תרפ"ב - תשס"ד) היה בנו של  המהרי"ץ דושינסקיא שימש כראב"ד וגאב"ד העדה החרדית וראשי שיבת וקהילת דושינסקיא..

רבינו נולד ב'חוסט' שבהונגריה לאביו המהרי"ץ דושינסקיא, עלה לא"י בהיותו ילד ובסוף ימי אביו החל למסור שיעורים בישיבתו, לאחר הסתלקותו של אביו בשנת תש"ט התמנה לכהן תחתיו כראש הישיבה ומנהיג תלמידיה, וביסס את קהילתו כקהילה חסידית לכל דבר ועניין. בשנת תשכ"ח החל לשמש כדיין בבד"ץ של העדה החרדית, בשנת תשמ"ט מונה לתפקיד הראב"ד ולאחר הסתלקותו של קודמו הגאון רבי משה אריה פריינד, החל לכהן בתפקיד ה'גאב"ד'.

הגאון רבי אליהו זלאטניק: (תרס"ה - תשל"ה) היה גאון ירושלמי וראש ישיבה שכיהן גם כדיין בבד"ץ של ה'עדה החרדית'.

רבינו נולד לאבי ורבי יחיאל מיכל והתחנך בישיבת עץ חיים את הגרא"ז מלצר שאף  הזכירו בספרו 'אבן האזל', בשנת תרצ"ו ייסד את ישיבת היכל התורה ועמד בראשה, בנוסף לכך כיהן כר"מ בישיבת תורה ויראה וכרבה של שכונת כנסת מטעם רבני העה"ח. נחשב גם לאומן פדגוג בעל הבנה עמוקה בחינוך והעמדת תלמידים. בשנת תשכ"ט החל לכהן כדיין בבד"ץ.

מפרט: [1] דף, 14.5/22 ס"מ.

מצב: טוב מאוד