מסמך היסטורי - כתב שליחות לשד"ר בחתימת רבני ירושלים – תקפ"-

מסמך היסטורי - כתב שליחות לשד"ר בחתימת רבני ירושלים – תקפ"-

מסמך היסטורי ונדיר ! שהוצא מגניזת כריכות, בחתימת גדולי רבני ירושלים בתחילת המאה ה- 19, במכתב מתנים הרבנים את צערם על כי " ברשעת הגויים אוכלים את ישראל בכל פה ואיש אין בארץ לבוא אלינו ונפסקו צינורות השפע... ויקם מלך חדש השר השורר על הארץ... בכח גדול וביד חזק מלך קשה כהמן ועבר עליו רוח עברה וזעם על סך רב ועצום אשר אמר על היהודים כי יעבור בסך מאה אלף אריות להביא בית האוצר היא צרת האימראת... הוצרכו למכור גלימא דאכתפייהו להשלים הסך הנז' להשר..."

לאחר מכן מתארים הרבנים מרד גדול שפרץ בקרב תושבי הארץ עקב עולם הכבד של המיסים הכבדים הנוספים מס ה'אסוכאר' שכפה על התושבים לדאוג סיפוק סוכר לפקידי השלטון לקראת חגאותיהם פעמיים בשנה, ומס ה'מושהארא' ששולם מדי חודש בחודשו, ועוד, " ותפשו החומה למגדל דוד... ופרקו עול מלכות עבדים המתפרצים אל אדוניהם..." ואת המצב בו נסגרו שערי העיר ואף מי שחפץ " להציל את נפשם לילך אל ארץ אחרת ולא יכולו כי כל השערים ננעלו כ"א שער אחד... כי יצא איש ... הענישו אותו ויהי העם כמתאוננים..."

לאחר מכן "כי ארכו הימים... כתב מלכות להשר יושב עכו יע"א להשחית חומת בת ציון..." וגם "שנה זו מעוברת היתה מכת בצורת ותקצר ...העם עד כיכר לחם... לא זו אף זו כי כל העניים שואלין... אשר יש להם חוב סך רב ועצום... בקשו אוכל למו למאה... ונפשינו יבשה אין כל ... ואין לנו להישען כ"א על אבינו שבשמים ובחמלת אחינו שבגולה..." 

אי לכך מודיעים הרבנים כי שלחו את " הרב הכולל בישראל להלל ... כה"ר רפאל בכמהר"ר הרב ישראל הלוי" על מנת לשמש כשד"ר להביא "נדבה חדשה" מיהודי הגולה בנוסף על נדריהם ונדבותיהם הרגילים למען הצלת יהודי ירושלים. 

בסיום האיגרת באים בחתימת ידם גדולי וגאוני ירושלים הגה"ק:

רבי שלמה משה סוזין, רבי ישראל חיים רפאל סגרי, רבי שלמה יצחק בכ"ר בנימין מיוחס, רבי שמואל הלוי, רבי יהודה בכמר רפאל נבון , ורבי משה בר"ד מג'ר (בחתימה חלקית)

רקע היסטורי: שנת תקפ"ב מונה 'מוסטפא פאשה' לשליט דמשק, בתוקף תפקידו, שלט גם על תושבי ירושלים והשומרון והכביד את עולו במיסים כבדים מנשוא. עקב כך פרצו מרידות רבות בין השנים תקפ"ג ל- תקפ"ו כשהגדולה שבהם התרחשה בירושלים בשנת תקפ"ה כאשר סיים 'מוסטפא' את מבצע גביית המיסים הגדול שניהל בעיר. המושל מטעמו גורש מהעיר והוא לא הצליח לגבור על המורדים. מחוסר ברירה פנה הממשל העותומא'ני למושל עכו 'עבדללה פאשה' וזה נחלץ לעזרה והפגיז את העיר בארטילריה כבדה כאשר הוא מבטיח מאידך גיסא חנינה למורדים והקלה מסוימת מעומס המיסים. כאות הוקרה העניק הסולטאן מהמוט השני לעבדללה את השליטה על טריפולי ונפותיה, ירושלים, שכם וחברון .

בחודש אדר של שנת תקפ"ז נשלח השד"ר רבי רפאל בן רבי ישראל הלוי לשליחות של מצווה להצלתם של יהודי ירושלים, יעד שליחותו היה איזור צפון אפריקה, איגרת אחת נשלחה לקהילת 'סאלי' שבמרוקו ובה מתארים חכמי ירושלים את מצבם הנורא: איגרת זהה כמעט נשלחה לתוניס בשנת תקפ"ח.

הגאון רבי שלמה משה סוזין (? - תקצ"ז) מגדולי חכמי ירושלים בראשית המאה ה- 19, ראש ישיבה והראשון לציון.

רבינו נולד בירושלים או בחברון לאביו "הרב הישיש מתנהג בחסידות" רבי אליעזר סוזין. הוא נמנה בין לומדי ישבת המקובלים בית א- ל. בין השנים תקל"ח ל- תקפ"ו יצא ארבע פעמים בשליחות מצווה למען עניי ירושלים, בשליחויותיו אלו ביקר בטורקיה, צפון אפריקה, תוניס ולבנון. בשנת תקס"ח הקים בסיוע נדיב אלמוני את ישיבתו 'בני משה' ועמד בראשה ובשנת תקפ"ד התמנה לתפקיד ב'ראשון לציון' בירושלים

רבינו שמר על קשר חם וקרוב עם מנהיג קהילת ה'פרושים' - הגה"ק רבי מנחם מענדל משקלוב וסייע בעד קהילתו לגאול את בית הכנסת 'החורבה' מיד הנושים המוסלמים.הוא גם פעל להגיע לפשרה ופתרון מוסכם במחלוקות שהתגלעו בין האשכנזים והספרדים על כספי העיזבונות ששיגרו יהודי אשכנז לארה"ק. כתב תשובות רבות ממנו בהלכה וחלק קטן מהן מופיעות בספרי חכמי דורו.

רבי שלמה יצחק מיוחס: בנו של רבי בנימין משה מיוחס, מגדולי דייני ורבני ירושלים, היה משנה לראשון לציון הרב סוזין וחבר בית דינו, בשנת תקנ"ט נשלח כשד"ר לערי אירופה המערבית ולהודו למען רווחתתם של יהודי ירושלים, חיבר חיבורים על הרמב"ם ובדרוש.

הגאון רבי יהודה בן רבי רפאל נבון היה אב"ד בית הדין בירושלים, והראשון לציון. גם הוא יצא לשליחויות מצווה שונות מספר פעמים אך בשל וויכוח שפרץ בעדה על תפקיד ה'ראשון לציון' החליט לוותר על מקומו למען השכנת השלום.

הגאון רבי ישראל חיים רפאל סגרי זצ"ל : מגדולי חכמי ירושלים, נודע אף בידיעותיו המפליגות בחכמת הקבלה עד כדי ששיבחוהו שהוא ניצוץ האריז"ל. רבינו יצא אף הוא בשליחויות מצווה כשד"ר בשנים תקנ"ו ותקס"ה,  

מפרט: [1] דף מחולק ל – 2,

מצב כללי: בינוני, קרעים עם חסר בטקסט, כתמים, חתוך בשוליו משלושה צדדים עם חסרים בטקסט.

    

\, ר' שמואל הלוי, ר"מ הלוי,