תלמוד בבלי - מסכת מנחות - זיטאמיר תרי”ט, שני שערים -העותק של ביהמ”ד הגר”א בוילנא. - תלמוד בבלי מסכת מנחות בהוצאת נכדי הרב מסלאוויטא, רבי חנינא ליפא ורבי יהושע ליפא שפירא, זיטאמיר תרי”ט (1859) חותמות בעלות בדפי השער ובמקומות נוספים: ”שייך לביהמ”ד של רבינו הגאון רבי אלי' זצללה”ה בוילנא יע”א”. בית הדפוס המפורסם של הרה”ק רבי משה סלאוויטא ובניו האחים הקדושים נסגר כידוע עקב ההלשנה המפורסמת שגרמה להכאתם של האחים ולעונשם הכבד והממושך. בעקבות הפרשה הוצא צו לסגירת כל בתי הדפוס העבריים לבד מבודדים, אך בשנת 1856, קיבלו האחים הצדיקים חנינה והצו בוטל, או אז עבר בית הדפוס למשכנו החדש - בעיר זיטאמיר - ונוהל על ידי בניהם המולי”ם. מהדורה זו של הש”ס הודפסה בהידור רב ועם הוספות חשובות, כך למשל נוסף בחלק מהמסכתות (ואף במס' זבחים אשר לפנינו) הביאור 'מאיר נתיב' לג”ר רבי שבתי כהן - עובדה שגרמה לחיבתו העזה של החזו”א למהדורה זו. ספרי סלאויטא וזיטומיר נודעו בקדושתם וחשיבותם המיוחדת, הן מחמת גדולתם העצומה של המדפיסים בעצמם והן מפאת יופי הדפוס. צדיקים רבים הקפידו לקבוע את לימודם אך ורק בספרים שנדפסו במהדורות אלו, והתבטאו רבות על סגולתם ומעלתם. כך לדוגמה אמר הרה”ק ה'בית אברהם' מסלונים כי הלימוד במהדורות אלו מסוגל הוא ל'יראת שמים'. בית המדרש של מרנא הגר”א היה ממוקם בחצר בית הכנסת הגדול של העיר ופעל עד לימי השואה. מקום זה ייסד הגר”א בכבודו ובעצמו ובו ישבו תלמידיו המובחרים ועסקו בתורה ע”פ הדרכתו. גם שנים לאחר מכן נחשב למקום קדוש ואנשים רבים שנזקקו לישועה באו להתפלל בו.  מעניינת העובדה כי גמרא ”חסידית” זו הייתה שייכת לבית המדרש שנחשב מעוז ה'ליטאיות' מפרט:  [2] (שער כפול בדיו אדומה) קיח דף, 40 ס”מ. מצב: כתמים, בלאי, ללא כריכה, בחמשה דפים נחתכו השוליים התחתונים, ללא פגיעה בטקסט.