תלמוד ירושלמי סט שלם – זיטאמיר שפירא – העותק של ה'דברי מלכיאל' עם מאות הגהות בעצם כתב ידו.

תלמוד ירושלמי סט שלם – זיטאמיר שפירא – העותק של ה'דברי מלכיאל' עם מאות הגהות בעצם כתב ידו.

סט שלם, ה' כרכים של ה'תלמוד ירושלמי', שנדפס בשנים תר"כ – תרכ"ז בזיטאמיר על ידי רבי חנינא ליפא ורבי יהושע שפירא נכדי הרה"ק רבי משה מסלאויטא.

בדף המגן הקדמי של סדר זרעים נרשם: "תלמוד ירושלמי, שייך להחריף ובקי מו"ה מלכיאל צבי"

לאורך הכרכים מופיעים ציונים והגהות רבים בכתב יד קודשו של הגאון רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים בעל ה'דברי מלכיאל'.  (על מהימנות הזיהוי קיים אישור של הרב יהודה אריה הורוויץ ראש מכון ערוך לנר לחקר מורשת יהדות אשכנז)

רבינו ה'דברי מלכיאל' נולד בשנת תר"ז בעיירה 'מוטלה' הסמוכה לעיר 'פינסק' לאביו המופלג, הירא והשלם רבי יונה הלוי טננבוים, כבר משחר נעוריו נודע בכשרונותיו המופלאים וקיים בנפשו 'הוי גולה למקום תורה' למרכזי תורה מפורסמים כמו אישישוק וואלאזין.

בגיל צעיר לקחו לחתן רבי שמואל סלבוצקין שהיה בעל אחוזה עשיר ב'יערמיץ' הסמוכה ל'קרליץ'. בהתמדה עצומה שהדים ממנה נשתמרו בפיותיהם של זקני המקום שקד רבינו על תלמודו בבית המדרש בקרליץ עם מופלגי תורה נוספים, הוא סיים את הש"ס וד' חלקי שולחן ערוך ורבה של העיר, רבי יצחק יחיאל דודזון ראה בו את ה"משיב" של הדור הבא.

בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשרים ושש שנים בלבד, נתמנה לכהן כרבה של העיירה בודקי בפלך הורודנא, טרדותיו לא היו רבות והוא המשיך לשקוד על תלמודו כשהוא עומד בראשות ישיבה במקום. בשנים אלו החל אף לענות תשובות הלכתיות לכל דורש ומבקש.

בשנת תרמ"ז עלה לכהן פאר כרבה של לומז'ה הגדולה לאלוקים, במשך עשרים ושלוש שנים כיהן בתפקידו כאשר אלפי תשובותיו ההלכתיות נפוצות בכל הארץ. טרדות העיר הגדולה השתרכו מעל לראשו ובגאונותו הרבה כתב את התשובות במהירות רבה"ואת אשר ה' שם בפיו הוא משיב" כלשונו בהקדמתו לספרו. את חידושיו שלו שעלו לו בעת לימודו כלל לא הספיק מעומס טרדותיו להעלות על הכתב.

אישיותו של רבינו שילבה ניגודים, מחד נודע כענוותן מופלג וברח בכל כוחו מכל שמץ של מחלוקת, ומאידך נתנשא כארי במלחמותיו נגד פורצי גדרי הדת וסירב בכל תוקף לכל שינוי במסורת החינוך המקובל. לבד מכל זאת נודע בקדושתו וצדקותו, ביתו הפך לתל תלפיות אף להמון העם שבמקרי חולי, צרה או מקשה לילד, ביקשו את עצתו וברכותיו. כן נודעה בקיאותו ועיסוקו בחכמת הח"ן בה עסק בשעות הלילה המאוחרות.

את חמשת כרכי ספרו הנודע – שו"ת דברי מלכיאל הדפיס רבינו בחייו, הספר נפוץ וקנה את מקומו בכותל המזרח של עולם התורה וההלכה. כן עסק רבינו והו"ל את פירוש 'חידושי עין יפה' על מסכת נדה (כהמשך ל'יפה עיניים' שלא הספיק לסיים את חיבורו על מסכת נדה) בו השווה את סוגיות הבבלי והירושלמי, כרכי שו"ת נוספים יצאו לאור לאחר פטירתו וכן ספר נוסף הכולל ביאורים על הש"ס. ספרים אחרים על התורה והש"ס נותרו עדיין בכתב יד.

 בשנת תר"ע נסע  לפטרבורג להשתתף באסיפת גדולי הדור, ובשובו בעת שנסע ברכבת השיב את נשמתו לבוראה כשהוא בן שישים ושלוש שנים.

בית הדפוס בזיטאמיר: לאחר שבית הדפוס המפורסם הרה"ק רבי משה סלאוויטא ובניו האחים הקדושים נסגר עקב ההלשנה המפורסמת שגרמה להכאתם של האחים ולעונשם הכבד והממושך.

בעקבות הפרשה הוצא צו לסגירת כל בתי הדפוס העבריים לבד מבודדים, אך בשנת 1856, קיבלו האחים הצדיקים חנינה והצו בוטל, או אז עבר בית הדפוס למשכנו החדש - בעיר זיטאמיר - ונוהל על ידי בניהם המולי"ם.

ספרי סלאויטא וזיטומיר נודעו בקדושתם וחשיבותם המיוחדת, הן מחמת גדולתם העצומה של המדפיסים בעצמם והן מפאת יופי הדפוס. צדיקים רבים הקפידו לקבוע את לימודם אך ורק בספרים שנדפסו במהדורות אלו, והתבטאו רבות על סגולתם ומעלתם. כך לדוגמה אמר הרה"ק ה'בית אברהם' מסלונים כי הלימוד במהדורות אלו מסוגל הוא ל'יראת שמים'.

מפרט: חמשה כרכים, 39 ס"מ, כריכות מקוריות, כותרות השער בדיו אדומה

מצב: טוב, נזקי עש בעיקר בשוליים, הדף האחרון והכריכה האחורית בסדר 'זרעים' מנותקים.