מסמך היסטורי מישיבת וולוז'ין, תרצ”ג. מסמך חשוב הנוגע להנהלת ישיבת וולוז'ין; משנת 1933. חתום הגאון ר' אליעזר יודל פינקל ממיר, הגאון ר' משה שאצקס מלומז'ה והגאון ר' מאיר קרליץ. כנראה שלישיבה על אף היותה של פחות מ-40 תלמידים עדיין היו בעיות מינהליות שנדרשו לדון בהן על ידי ועד הישיבות בחסות ר' חיים עוזר. הסכם זה, המציע הצצה נדירה להנהלת ישיבה ליטאית לפני המלחמה, מפרט את כל ענייניה הכספיים של הישיבה, לרבות שכר הסגל, החזר ההלוואות הקיימות וגובה ההפרשות שהוקצו לכל תלמיד. ישיבת וולוז'ין , הידועה גם בשם ישיבת עץ חיים, הוקמה במקור על ידי ר' חיים מוולוז'ין בשנת תרס”ג. לאחר ששימשה מודל לכל הישיבות הליטאיות שלאחר מכן, היא זכתה לכנותה ”אם כל הישיבות”. בשנת 1892 דרשה ממשלת רוסיה לשלב תכנית לימודי חול קפדנית בתכנית הלימודים של הישיבה. הנציב, כידוע, סירב להיענות וסגר את הישיבה במקום לאשר כל שינוי בתכנית הלימודים המקודשת של הישיבה. בשנת תרנ”ט פתח מחדש את הישיבה ר' רפאל שפירו, חתן הנצי”ב, אם כי בקנה מידה קטן יותר, והיא זכתה לכינוי ”וולוז'ין השני”. היא המשיכה לתפקד בהנהגתם של ר' יעקב שפירו (בנו של ר' רפאל), ור' חיים וואלקין (חתן ר' רפאל), עד מלחמת העולם השנייה. מסמך חשוב לגבי 'אם כל הישיבות' בשנות הדמדומים שלה. 21 על 32 ס”מ מצב בינוני, שקומים ודבק נייר.