תשובות הרא"ש. ויניציאה שי"ב. של גאוני צדיקי סטאניסלאוו, הגה"ק רבי משולם יששכר הלוי איש הורוויץ, ה'בר ליוואי' ואביו הגה"ק רבי אריה לייבוש סג"ל הורוויץ סטאניסלאוו בעל ה'פני אריה'. "עם חתימת יד קדשו מהיחידים בעולם".

 

ועוד חתימות מגדולי ישראל עם הגהות, הערות ותיקונים רבים בכת"י

*******************************

ספר שאלות ותשובות הרא"ש לרבינו רבי אשר בן יחיאל מלוניל מבעלי התוספות. מהדורה שניה של שו"ת הרא"ש אשר נדפס לראשונה בקושטא רע"ז, במהדורה זו נוספו מראה מקומות מרבי מאיר ב"ר יעקב איש פרינץ.

ויניציא, שי"ב. דפוס בראגאדין

__________________________________

בראש השער: שתי חתימות הגה"ק רבי אריה ליבוש סגל הארוויץ אב"ד סטאניסלאוו בעל מחבר ספר פני אריה.

בתחתית השער: חותמת לועזית המסיימת עם מילת סטאניסלאב בלועזית.

בראש השער משמאל למילה 'שאלות': רישום בכת"י שהספר שייך לבנו הגאון רבי משולם ישכר הלוי איש הורוויץ ה'בר ליוואי'.

למעלה בשער: חתימת רבי בער אופנהיימר (תק"ך-תר"י): מגדולי חכמי פרשבורג, בעל שו"ת מי באר בו נדפסו התכתבויותיו עם גדולי דורו ועם ידידו רבי שמואל לנדא.

שתי חותמות [עברית ולועזית] של רבי בנימין לייפער מקלויזנבורג. בנו של רבי יחיאל ממיהלוביץ שהיה בנו של רבי יוסף לייפר מבורשה [אבי שושלת חסידות טמשוואר-נדבורנה] שהיה בנו של רבי ישכר בער לייפר (ר' בערטשע) מנדבורנה. עשרים שנה לא אכל בשר. ה' ינקום דמו.

  

וישנו עוד רישום בעלות איטלקי בכתב חצי קולמוס לא מזוהה [יש גם הגהות ממנו בתוך הספר]. בנוסף בשער חתימות מחוקות.

בספר עצמו ישנן הערות והגהות למדניות בכתבי יד שונים.

בנוסף ישנן מחיקות ותיקוני צנזור.

קנח דף. מצב טוב מאוד. נייר איכותי. עותק מיוחס ונאה של שו"ת הרא"ש עם חתימות וחותמות, הערות והגהות

**********************************

הגה"ק רבי אריה לייבוש סג"ל הורוויץ אב"ד סטאניסלאוו בעל ה'פני אריה'. נולד בשנת תקט"ו לאביו הגה"ק רבי אלעזר הלוי הורוויץ רבה של טשרעשיץ וזאלאשיץ, בנו של הגה"ק רבי יצחק הלוי הורוויץ אבד"ק קהילות אה"ו, המכונה בשם ר' איציקל האמבורגער זי"ע, וחתן רבי יששכר אב"ד יארטשוב שהיה חתן הגה"ק רבי שאול אמסטערדאם בעמח"ס בנין אריאל (שהיה גם זקינו חותן אביו רבי אלעזר הנ"ל). בהיותו בן חמש שנים זכה להקביל פני זקינו הגה"ק רבי איציקל האמבורגער, שבחנו על לימודיו וכשראה ששגורים על פיו חמשה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס העיד עליו שמובטח הוא שיהיה מורה הוראה בישראל.

למד בתחילה אצל אביו רבי אלעזר. ולאחמ"כ למד בישיבתו של הגאון הנודע בדורו הגה"ק רבי יצחק חריף אבד"ק סאמבור והיה מגדולי תלמידיו. כן למד אצל דודו (חתן זקינו הגה"ק רבי איציקל האמבורגער) רבי משולם איגרא אבד"ק טיסמעניץ, שאף הסמיכו להוראה בהיותו בן כ' שנים. בשנת תק"מ כשהיה צעיר לימים כבן כ"ד שנים נתקבל בהוראת גדול הדור ה'חוות דעת' לאבד"ק סטאניסלאוו, שם שימש ברבנות ס"ג שנים עד לפטירתו.

חידושיו ופסקיו נתפזרו בפי הגדולים אשר בארץ המה, מהם ראה חוות דעת, להגה"ק ר' יעקב מליסא, שואל ומשיב להגאון רבי יוסף שאול נאטנזוהן, אבני צדק להגה"ק בעל ייטב לב, נטע שעשועים דעת תורה להגאון המהרש"ם מברז'אן, בית אפרים להגאון ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד, ישועות יעקב להגאון ר' יעקב משולם אורנשטיין, בספרי הגאון ר' שלמה קלוגער, ועם הגאון רבי צבי הירש קרא מבוטשאטש זי"ע. התפרסם גם כבעל מופת ראה בהקדמת ספר בר ליוואי לבנו הגאון ר' משולם יששכר.

כסתו הייתה מוטלת בין גדולי הדור, ביקר אצל הגאון מווילנא, שקירבו וכיבדו מאוד. כמו כן נערץ ונקדש אצל אדמור"י החסידות שכבדוהו ביותר, ביניהם: הרב הקדוש רבי ברוך ממעזבוז' שבקרו רבינו וידע רבי ברוך ממעז'בוש שרבינו מחמיר על עצמו שלא לאכול אורז והורה למשמשו לסלק מהשולחן את פשטידת האורז משום כבוד רבינו. הרב הקדוש הרבי מלובלין רבינו 'החוזה' ששהה אצלו רבינו על שבת קודש, ולפני קבלת שבת הרכין הרבי הקדוש מלובלין את ראשו למול רבינו באומרו 'רבי ברכני'. הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן שיגר אליו חולים עם פדיון נפש שיעתיר עבורם ולהתברך בדבר ישועה ורחמים. כמו כן מופיעה הסכמתו על הספה"ק עטרת צבי להגה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב.

בסוף ימיו, בקיץ תר"ג, עבר לגור בטיסמעניץ הסמוכה, ונלב"ע שם ביום כ"ט כסלו תר"ד. ישנה מסורת שבעת פטירתו נראה "עמודא דנורא", שזוכים לו רק חד או תרי בדרא. נטמן בעיר טיסמניץ. בצוואתו ציווה כי "על כסאו לא ישב זר" מלבד צאצאיו, ואכן משנת תר"ז, מילא בנו רבי משולם יששכר הורוויץ את מקומו כרבה של סטאניסלאב. ספרו על התורה "פני אריה" נדפס בפשמישל שנת תרל"ד, עם הגהות "עטרת זקנים" מנכדו רבי אלעזר הלוי איש הורוביץ אב"ד ראהטין. ואחדים מתשובותיו נדפסו בשם שו"ת פני אריה בראש שו"ת 'בר ליואי' של בנו רבי משולם ישכר.

צאצאיו

רבי משולם יששכר הורוביץ, מחבר השו"ת "בר ליואי", רבה של סטאניסלאוו

 רבי צבי הירש הורוביץ.

נוסח מצבתו:

אם לא ראיתם אריה בנוהו,

הביטו וראו רבצהו,

ה"ה קברות מו"ר האב"ד ומורה צדק

מו" ה אריה ליבוש הלוי איש הורוויץ

בהרב מו"ה אלעזר זללה"ה,

כשנים וששים שנה שפט בדין ובהוראה

עדת ק"ק סטאניסלאב וכל הגליל ההוא,

ולבסוף ימיו בני טיסמניץ בחיבה קראהו,

לפרוש עלימו את כנפי אורהו,

פה שב לא-ל וכבוד ה' אספהו,

ויקונן עליו כל העם ובמר ספדהו,

אבדו כלי המלחמה נזר ישראל וישורון,

תנצב''ה

***********************************

בנו רבי משולם יששכר הורוויץ, מחבר השו"ת "בר ליואי", אב"ד סטאניסלאוו. נולד בשנת תקס"ה לאביו הגאון הקדוש רבי אריה לייבוש הורוויץ בגיל צעיר נישא לבת רבי צבי הירש מענדלסבורג שהיה חתן הגה"ק רבי משולם איגרא אבד"ק טיסמעניץ ופרעשבורג. לאחר נישואיו הסתגר למשך תקופה בבית המדרש הישן בטיסמעניץ, שם למד עם מספר תלמידים. בהיותו כבן י"ח קיבל סמיכה לרבנות מאביו שהעיד עליו שיגדל להיות כהרבי ר' יהונתן. ומהגה"ק רבי יעקב מליסא בעל חוות דעת. בשנת תקפ"ה נתמנה לאבד"ק של זאלאשיץ, בה כיהן כחמש עשרה שנה. בשנת ת"ר ביקשו אביו לבוא לסטאניסלאוו שיהיה לו לעזר בעול הרבנות.

בשנת תר"ב מונה לרבה של טיסמעניץ, והתחייב לשמש כרבם במשך 10 שנים לפחות. אך כעבור שנתיים נפטר אביו רבי אריה לייבוש, וציווה בצוואתו כי "על כסאו לא ישב זר" מלבד צאצאיו. כעבור שנה, בשנת תר"ה, הסכימה קהילת טיסמעניץ לבקשת בני קהילת סטאניסלאוו שרבי משולם ישכר ימלא מקום אביו ברבנות סטאניסלאוו, אך ביקשוהו שישלח להם רב אחר הראוי להם במקומו. ושלח להם את בנו הגאון רבי שאול.

בסטאניסלאוו פתח ישיבה גדולה בה למדו תלמידים רבים, ביניהם הגאון הנודע רבי יעקב ויידנפעלד (הכוכב מיעקב). היה מפוסקי דורו, וכונה בין השאר כ"רשכבה"ג". בספריו מופיעות שאלות רבות שהגיעו אליו מכל מזרח אירופה. כן התפרסם בכח תפילתו.

היה מראשי תנועת מחזיקי הדת ולחם רבות במשכילים, רפורמים וניאולוגים. כן היה מהאוסרים את המצות מכונה וכתב נגדה בחריפות.

בנוסף לגדלותו בתורה נודע גם בגודל עבודתו בתפילה ובישועות הרבות שפעל בה, גדולי צדיקי הדור העריצוהו ביותר, הרה"ק הדברי חיים מצאנז נסע אליו (בדרכו להרה"ק מרוזי'ן) והסתופף בצל קדושתו.

בשנת תרכ"א הדפיס את ספרו "שו"ת בר ליוואי". בשנת תרכ"ו הדפיס את ספרו "שבחא דמרא" פירוש על הגדה של פסח. בשנת תרמ"ה הדפיס את ספרו "כלי חמדה" על התורה.

נוסח מצבתו:

פ"נ אמו"ר הרב הרב הגאון רשכבה"ג

צדיק נשגב סבא קדישא,

בכתר הרבנות פ"ק מ"ח שנים,

בן לאותו צדיק וגאון רשכבה"ג מ"ו ארי' ליבש

ששימש פה בכתב הרבנות ס"ג שנים,

נכד הגאון הקדוש רשכבה"ג

מ"ו יצחק אבד"ק האמבורג

ונכד להגאון הקדוש רשכבה"ג

מו" ה שאול אבד"ק אמסטרדאם

ולמעלה בקודש.

תנצב''ה

נלב''ע ביום כ' בחשוון שנת תרמ"ח, ונטמן בעירו סטאניסלאוו. הספדם של בנו רבי שאול מטיסמעניץ ושל נכדיו רבי חיים אריה מזאלקווא ורבי פנחס מסקאהל הודפסו בספר "עין דמעה", קראקא תרמ"ח.

צאצאיו.

רבי אלעזר, אב"ד ראהטין, מחבר הספר "דבר הלכה"

רבי דוד, אב"ד קאזליב ואחר כך רב בסטאניסלאוו, מחבר הספר "אמרי דוד"

רבי שאול, אב"ד טיסמעניץ, מחבר הספר "בשמים ראש"

רבי חיים אריה לייבוש, אב"ד קראקא, מחבר הספר "חיי אריה"

רבי פנחס, אב"ד בראדשין, חתן רבי אלעזר מביסטריץ

בתו שרה מינדל ויינברג (תרט"ו-תרצ"ג)

רבי יצחק, אב"ד זוראוונא וממלא מקום אביו בסטאניסלאוו. מחבר ספרי "תולדות יצחק" ו"מאה שערים"

רבי אריה לייבוש הורוויץ (הרי בשמים), אב"ד וממלא מקום אביו בסטאניסלאוו. מחבר הספר "הרי בשמים"

רבי יעקב יוקל, אב"ד דאליטין, מחבר הספר "אבני שוהם"

רבי יוסף, אב"ד אוסציא.