בס"ד

בס"ד

''ושכרכם הרבה מאד''

מכתב למען הצלת ופדיית שבוים מידי גוים

מאת הקדוש "המלומד בנסים" רבי יהודה בן עטר

אל ידידו היעב"ץ ובית דינו – פאס, תס"א

מכתב בחתימת יד קדשו של הגאון הקדוש רבי יהודה בן עטר ראב"ד פאס. פאס, [תס"א בערך]. המכתב נשלח אל רבני וחכמי העיר מכנאס, בראשם רבי יעקב אבן צור (היעב"ץ) בעל שו"ת "משפט וצדקה ביעקב".

פדיון שבוים

המכתב למען מצות פדיון שבוים של נשים צדקניות שלוו כסף מגוים למצות קבורת מת מצוה וכאשר לא היה בידם לשלם תפסו אותם הגוים לערבון על החוב

במכתב מבקש רבי יהודה בן עטר מאת החכמים לעשות ככל האפשר "ולבקש ... שישלחו כסף כדי לפרוע את החוב ולפדות.. ושכרכם הרבה מאד"

אתי החיים והשלם חתימת יד קדשו.

חתימה מסולסלת יפה

 

קדוש ה' רבנו יהודה בן עטר

(תט''ו – תצ''ג) 'מוהריב''ע' ע''ה, אב"ד דעיר התורה פאס, הנקרא בפי יהודי מרוקו "רבי אל-כביר" = הרב הגדול.

תלמידם של גדולי הדור באותה העת, רבנו וידאל הצרפתי ורבנו מנחם סירירו. בשנת תנ''ח מונה כחבר בית הדין ד'פאס יחד עם רבותיו הנ''ל. בתס''ד לאחר פטירת רבנו וידאל הצרפתי מונה לראב''ד פאס במקומו.

בשנת תפ"ג ישב ראשון בדין עם רבי יעקב אבן צור שהיה לו לתלמיד חבר. לאחר פטירתו ישב על כסאו כאב"ד רבי יעקב אבן צור, שנשא עליו קינה שנדפסה בספר שיריו "עת לכל חפץ".

וכך מספר רבי יעקב אבן צור בספר הנ"ל:ובתוך ימי אבלו של הצדיק הנזכר, ראיתי בחלומי שהייתי עסוק בהספדו והייתי מקונן איזה קינות. ובא לפני חכם אחד ויגער בי, ויאמר לי, האם בקינות כאלו ראוי להספיד אדם גדול כזה ? ואען ואומר, ובאיזה קינות ראוי להספידו ? ויהי כמשיב : היה לך להכין קינות של זהב וכסף ולקונן עליו כפי ערכו וכבודו. ולמחר בזכרי את החלום יסדתי זאת הקינה וסגרתי בתיה בפסוק זהב.

נחשב לגדול חכמי המגרב בדורו וכל חכמי דורו נכנעו בפניו וקבלו דבריו כהלכה למשה מסיני (ראה בהרחבה במבוא לשו''ת משפט צדקה ביעקב, ירושלים תשמ''א, בערכו שם).

יש להעתיק את דבריו המרטיטים שכתב הרב החיד''א ז"ל בשבחו של רבנו ''מהר"ר יהודה ן' עטר הרב הגדול והקדוש אב"ד ור"מ בעיר פיס [פאס]... והרב ז"ל היה מלומד בנסים וכמה נפלאות אזני תשמענה שאירעו לו הן בעודנו חי וגם אחר פטירתו הן למתפלל על מצבתו הן לנשבע בשם הרב ז"ל... ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב כי היה איש אלקים קדוש ולא נהנה בכבוד תורה ולא קבל הספקה מהקהל. והושלך לגוב אריות וניצול אחר שנשאר שם יום ולילה. והיה קדוש ה' גדול והיו נשבעים כל אדם בו והנשבע על שקר ימות, ועוד נפלאות שמענו ונדעם הן בעודנו חי ואף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו תנצב"ה זי"ע'' (שם גדולים בערכו).

יש לציין שמנהג זה להישבע בשם רבנו כפי שמציין החיד''א, נפוץ מאוד בקרב בני יהדות מרוקו עד הדור האחרון (ראה מלכי רבנן).

מחיבוריו הנדפסים, פסקים רבים המובאים בשו''ת 'משפט וצדקה ביעקב' (למהר''י ן' צור זיע''א), 'מנחת יהודה' (דרושים, מאכנס תש''ז), 'שיר מכתם' (דיני שחיטה וטריפות בחרוזים ושיר, ווארשא תרל''ט), 'דיני גט וחליצה' 'גט מקושר' ממנו (ומהריב''ץ) נדפסו בסוף ספר 'זבחים שלמים' (למהר''א אנקאווא זיע''א, ליוורנו תרי''ח) ועוד. ראה עוד אודותיו של רבנו תקנותיו פועליו ונפלאותיו ב'ארזי הלבנון' (הרב שמעון ואנונו, ח''ב עמ' 777 -781), מלכי רבנן (לר''י בן נאים, בערכו).

היה משרי המסכימים בדורו ביניהם עלי ספר חפץ ה'. של רבינו חיים בן עטר האור החיים הק' ועלי ספר אוזן שמואל של גיסו של ה'אור החיים הק' החכם השלם רבי שמואל די אבילא ועוד.

[1] דף מקופל. קרע משוקם במילוי נייר חדש. במצב טוב.