אור עולם באוצר חיים. שיר השירים קודש קדשים, מקדוש ה' רבנו ה'אור החיים' הקדוש. 

שיר השירים ע"פ רינת דודים לרבי אליהו בעל שם - באזל ש''ס – שהשתמש בו רבנו ה'אור החיים' הקדוש זיע''א – כתוב וחתום ע"י תלמידו החכם הקדוש רבי דוד הלוי מצפת

___________________________ _

שיר השירים עם ביאור 'רנת דודים', מרבנו אליהו בעל שם מלואנץ, באזל ש''ס.

בגב השער נרשם בכתב ידו וחתימתו של רבנו דוד הלוי תלמיד מובהק לרבינו בעל 'אור החיים' הקדוש זיע''א, כיתוב מרטיט ''זה הספר של מורי הרב כמוהר''ר חיים בן עטר נאם הדל ושפל דוד הלוי בן שמואל הלוי''.

[לאורך הספר כשני תיקונים בכתב יד, קשה לקבוע אם יצאו תיקונים אלו מטהרת קולמוסם של אשלי רברבי הנ''ל זיע''א.]

הלב נתחמם ברגשי אש קודש כשבאים לדבר מספר שיר השירים שלמד בו קדוש ה' ה"אור החיים הקדוש" הלב מלא הרגש ותשוקה להחזיק ביד ספר שיר השירים שהיה בידיו הקדושות ולפני עיניו של האור החיים הק' אין לנו הלב והמוח להשיג וגם על מה שלב ישראל מרגיש בזה, מילים אין די מספיק לתאר ולבאר חשיבותה וקדושתה של ספר קודש קדשים זו.

*************************

החכם הקדוש רבי דוד ב''ר שמואל הלוי מצפת (נפטר תק''ג), תלמיד רבנו חיים בן עטר בעל 'אור החיים' הקדוש ורבנו חיים אבולעפיא, וחבר בית הדין דרבנו יהודה עייאש בעל 'מטה יהודה'. רבנו רבי דוד הלוי הינו בן העיר צפת (קרוב לוודאי שאביו רבי שמואל הוא קדוש ה' גאון ישראל השד''ר המקובל הנודע רבי שמואל הלוי, ראה אגרות בעל הפחד יצחק אליו בספר "תולדות הרב הגדול רבי יצחק לאמפורנטי") ונדד לאלג'יר כנראה כשד''ר,

שם התקרב לרבנו יהודה עייאש שר המסכים על ספר אוהחה"ק (ראה תמונה מצורפת) שכבדו מאוד (ראה שו''ת בית יהודה ח''ב סי' נ''ב), ואף מינה אותו לאחד מחברי בית דינו (חתום עמו יחד בפסק דין משנת ה'תצ''ח הנדפס בשו''ת בית יהודה אבהע''ז סי' י''ב ראה תמונה מצורפת). רבנו רבי דוד הלוי נישא באלג'יר ולאחר זמן שב לארץ ישראל והשתכן בירושלים ומשם עבר לטבריה שם זכה לקרבה יתרה מרבנו חיים אבולעפיא, אך כשהחלה שם המגפה ברח לצפת ושם נפטר הוא ושני בנותיו ולאחר מכן אשתו (ראה על פרשת ירושתו בשו''ת בית יהודה ח''ב סי' נ''ב). רבנו נזכר פעמים רבות בספריו של מהר''י עייאש, ואף נדפס שם מספר מכתבים ממנו, חלקם מתקופתו בצפת וחלקם בתקופתו בטבריה, ראה לחם יהודה (הלכות שמיטה ויובל פרק י''ב הלכה י') שמהר''י עייאש כותב לו במליצה כבן איש טבריה ''לבן לוי שיפה כחו כבן עזאי בשוקי טבריא'' ושם מובא עוד אגרת מרבנו (הלכה טו, ובעוד מקומות רבים) שכבר חותם רבנו כאיש צפת ''דוד הלוי בכה"ר שמואל הלוי צפת ס"ט''.

היות שזמנם של רבנו ה'אור החיים' הקדוש ורבנו דוד הלוי נראים כחופפים זה לזה הן בשהותם באלג'יר (לשם הגיע ה'אור החיים' בתצ''ט), והן בעלייתם לארץ ישראל, כמו גם רבנו ה'אור החיים' התגורר באותם ערים בצפת, טבריה וירושלים, מה שמעלה את האפשרות המאוד ברורה שרבנו דוד הלוי נעשה לתלמידו של ה'אור החיים' הקדוש באלג'יר ועלה עמו יחד לארץ ישראל ושם אף גר יחד עמו באותם ערים בהם התגורר רבנו ה'אור החיים' עד שנפרדו דרכיהם זה לצפת וזה לירושלים.

הפלא הגדול הוא שנתאחדו שוב בפטירתם בדיוק באותו היום ט''ו תמוז תק''ב, וכפי שהליץ עליהם בהספדו רבנו שמואל לניאדו אב''ד ארם צובה ובעל 'בית דינו ש"ש' "נר המערבי... ריש מתיבתא... בירושלים בישיבה של מעלה... גברא רבא אתי ממערבא קדוש יאמר לו צדיק יסוד עולם... ותרי מינייהו יפה 'פרי תואר' ויוצא פרח האיר וזרח ב'אור החיים' חיים הן למוצאיהם הדר הוא לכל חסידיו הרב כמה"ר חיים אבן עטר זלה"ה  זכה קולטתו מחיים ארץ החיים זו בית חייהם... בו ביום שמת רב ומשנהו כלאב כרוך אחריו, ובמותם לא נפרדו הנאהבים והנעימים בחייהם, ארי שבחבורה דרופתקא לאורייתא. כלי מלא מחזיק כולי תלמודא. לדידי שמיע לי דקא מהדר תלמודא. זו תורה שבעל פה ל''ו מסכתות ומפרשיו ופסקי רא''ש וספר היד להרמב''ם היינו כל התורה... הוא ניהו הרב דוד הלוי זלה''ה, תריץ יתיב ביני רבנן במתיבתא דרקיעא ויכריע ביניהם'' (אגרות ותשובת רבנו חיים בן עטר עמ' רמט)

• [1] כו דף מתוך ל' חסר ד' דף. סימני עש מתוקנים במילוי נייר.