Durar Bacri (נ.1982) - ים, שמן על בד, 2012.

Durar Bacri (נ.1982) - ים, שמן על בד, 2012.

דוראר בכרי (נ.1982) - ים, שמן על בד, 2012.

חתום ומתוארך.

39.5x50ס"מ.

בכרי הוא צייר ריאליסטי, שעיקר מבטו מופנה לעבר המרחב הקוסמופוליטי אותו הוא מזהה ברחובות העיר ובעיקר בדרום תל אביב. בכרי מתאר בציוריו את הסביבה הדחוסה לה הוא מעניק תחושה של בית על ידי מבט רחב ומדקדק בפרטים. המציאות משתקפת דרך עיניו כמראה שבורה אותה הוא מצייר כנוף מפוסל, מוגזם ודרמטי. סגנונו ריאליסטי אך הוא אינו מחקה את הסגנון הפוטו-ריאליסטי (צילומי), בכרי מחסיר ומעלים פרטים כראות עיניו, מוסיף, משחק, ומביים את הסצנות אותם הוא מצייר. בתערוכה 'גברים בשמש' (אוצרים: טל בן צבי, חנא פרח), תערוכה העוסקת באמנות פלסטינית עכשווית שהוצגה ב־2009 במוזיאון הרצליה מציג סדרת ציורים העוסקות במיפוי ארכיטקטוני של סביבת מגוריו בעיר תל אביב-יפו. מגג ביתו, מתעד בכרי את רחוב צ'לנוב המחבר את רחוב סלמה בדרום לדרך בגין בצפון, ממערב לתחנה מרכזית החדשה-ישנה. הבנינים מצוירים מנקודת מבט גבוהה, בה אנו רואים את גגות העיר עד מעבר לקו האופק. בסדרה זו בכרי מקפיא שלווה מדומה של מרחב עירוני על סף הפרת סדר. העדר הגורם האנושי בציוריו מטעין את המרחב בתחושת סכנה וחירום. ברבים מציוריו בכרי צובע את השמיים בגוון ורוד-כתום והמרחב העירוני הופך לעיר רפאים. "תל אביב של דוראר בכרי" כותבת טלי תמיר בקטלוג התערוכה "רחוב צ'לנוב, תל אביב", "אינה עיר מופשטת וצורותיה אינן מתמוססות אל תוך האוויר המואר. בכרי מתהלך בין בתיה ומכיר את ריחותיה. תל אביב של בכרי מהודקת ומועצמת. צבעיה מרוכזים ונדמים לחלודה, שמיה מוורידים וקירות בנייניה דחוסים. המבט שלו קרוב. הגוף שלו קולט את חום השמש על הגג". השמיים של בכרי מבשרים רעות, בשפתו האמנותית הוא מצביע על מציאות על-זמנית, לא יציבה, אשר בה המרחב העירוני אינו מקום בטוח להיות בו.

לשאלות או תמונות נוספות של פריט זה ניתן לפנות גם בוואטסאפ למספר 054-4315171