”צרות לרוב און עסין גארנישט” {צרות לרוב, ואוכל כלום} - חומש חק לישראל שהיה שייך ל שלום גערטלער ז”ל {הי”ד ?} ובתוכם רישומים מהגטו.  עדות מצמררת באיידיש מיהודי שחי ב גטו ומבכה על מצבו העגום. העדות שנכתבה בסוף חומש חק לישראל, ומצויר שם ” מגן דוד ” ואשר נכתב ביום י”ב אדר תש”א, בסערות קשיים ובמצב קשה מנשוא, מנסה לתאר כעין מה שעובר עליהם בימים ובלילות,   ומתאר שלמה גערטלער בזה”ל: צרות לרוב און העסין גארנישט, שוין 1.5 יאר מלחמה עון קען אנדע זעט מען נישט, עס איז גארנישט פאר צושטעלן די היינטיגע צייטן, מיגייט שוין באלד ליינען די מגילה ביי א שטיקעלע ברויט, און משלוח מנות איז א שטיקל קולערב {קולרבי}, קיין קארטפעל זעט מען נישט, מיר זיצן כמעט ווי אין א תפיסה, נאך הערגער, ובצידו השני, איך זיץ זאך ביים טיש אפגיגעסן א ביסל זופ וואסער און ברויט 40 גרם, לאזט זיך שוין אויס/ עס איז א זייגער 7:30 פארנאכט איך גיי מיר שוין אנרייטן אויף ביינאכט א שטיקל ברויט מיט א ביסל איריס, מיר לעבן אין א צייט פון א גיוולדיגען הונגער וואס איז מיר נאך נישט צושטאנד גי קומען, ”מיר הונגרען און האפפן” י”ב אדר תש”א שלום ג-ר  ובתרגום לעברית: צרות לרוב ואוכל כלום, כבר שנה וחצי שאנו במלחמה ואופק - סוף אין, אי אפשר לתאר הזמן הללו, כבר הולכים לקרות את המגילה, ”עם חתיכת לחם”, עבור משלוח מנות הוא חתיכה קטנה של קולורבי, תפוחי אדמה אפילו לא נראים, אנו יושבים כמעט כמו ”תפיסה - יותר גרוע” {וליד זה כתב:} אני יושב כעת על שולחני אחרי שאכלתי קצת מרק - ”מים”, וחתיכה לחם 40 גרם, בלי כוחות, כעת השעה 7:30 ואני מכין את עצמי כבר לקראת הערב, קצת לחם וקצת ?, אנו חיים בזמן של רעב נורא, שעוד לא ראיתי בימי חיי, {ומסיים}  ”אנו מורעבים - ומקווים” שלום געטלער י”ב אדר תש”א געטו. נראה שכל מילה מיותרת,   חומש חק לישראל, עותק שלם, מצב כללי טוב, קיפולי דפים וכתמי זמן,