חכמי מרוקו - 6 ספרים, דפוס ראשון, מאת רבי דוד אביחצירא זצוק”ל הי”ד: 1)”שכל טוב” חלקים א'-ב'/דפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, ירושלים-תרפ”ג. חידושים על התנ”ך על דרך הפרד”ס, דרושים והספדים. המביא לדפוס-אדמו”ר ”באבא סאלי” זי”ע, שנסע במיוחד לארץ ישראל כדי להדפיס את ספרי אחיו הי”ד.עם הקדמה ארוכה שלו. הסכמות של חכמי המערב זצ”ל, ממרוקו, טבריא וירושלים. חותמות בעלות-אבא אפריאט(בנו של ר' יצחק שמעו אפריאט זצ”ל), ספרו. שמי כרכים:  [12], ק”כ;[15], קכ”ג דפים;מצב טוב, כריכות מקוריות  מעט בלויות, כתמי זמן, בחלק ב' מעט סימני רטיבות. 2)”רישא וסיפא”/דפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, ירושלים-תרפ”ג. בספר זה, מראה ר' דוד זצוק”ל, את הקשר בין הסיפא של כל פרשה לרישא של הפרשה שלאחריה, על דרך הפרד”ס. המביא לדפוס-אדמו”ר ”באבא סאלי” זי”ע, עם הקדמה ארוכה שלו. הסכמות של חכמי המערב זצ”ל, ממרוקו, טבריא וירושלים. חתימה וחותמת בעלות-אבא אפריאט, ספרו. 4)”פתח האהל”-חלקים א'-ג'/דפוס ר' שמואל הלוי צוקערמאן, ירושלים-תרפ”ג. פירוש על התורה על דרך הפרד”ס. המביא לדפוס-אדמו”ר ”באבא סאלי” זי”ע, עם הקדמה ארוכה שלו. הסכמות של חכמי המערב זצ”ל, ממרוקו, טבריא וירושלים. 'בראשית'-[14], קנ”ג דפים, 23 ס”מ. 'שמות'-[14]פ”ה דפים 23 ס”מ. 'ויקרא'-[14], ע' דפים, 23 ס”מ. מצב טוב, כריכות מקוריות, מעט בלויות, מעט כתמי זמן, בחלק ג' מעט חוסר בשדרה. חותמות בעלות-אבא אפריאט(בנו של ר' יצחק שמעו אפריאט זצ”ל), ספרו. ר' דוד אבוחצירא הי”ד(תרכ”ו-תר”פ)נולד כבנו הבכור של הרב מסעוד אבוחצירא זצ”ל בעיר תאפילאלת, בעת הנהגתו של סבו רבי יעקב אבוחצירא זצ”ל.למד תורה מפי סבו ומדודו רבי יצחק זצ”ל וכן מפי רבי משה תורג'מן זצ”ל, בישיבת תפילאלת, ונודע כעילוי. לאחר פטירת ה”אביר יעקב”, קיבל אביו את הנהגת הקהילה והישיבה.באותן שנים עסק רבי דוד לבדו בתורה, התנהג בקדושה ובפרישות, ולא התערב בהנהגת הקהילה.לאחר פטירת אביו בשנת תרס”ח, בהיותו בן 42,קיבל על עצמו את הנהגת הקהילה, אולם פחות משנה לאחר מכן, חילק את סמכויותיו לקרובי משפחתו:דודו, ר' יצחק אבוחצירא נטל על עצמו את הניהול הכספי של הישיבה.בן דודו ר' אליהו אבוחצירא היה אחראי על הקשר בין הקהילה היהודית לממשל המרוקאי.אחיו ה”באבא סאלי”, שהיה רק בן 18! מונה לראש הישיבה.משנת תרס”ט ועד סוף שנת תרע”ד, הסתגר רבי דוד עם חמיו- ר' אליהו ועם ר' משה תורג'מן זצ”ל, בעליית הגג של ביתו, שם עשו תעניות וסיגופים ולמדו את תורת הנגלה ותורת הסוד.רבי דוד התחתן והתאלמן פעמיים, ונולדו לו שמונה בנים ובת אחת.כל בניו, למעט הצעיר שבהם נפטרו בחייו.על אף שסבל ממחלות רבות, היה ידוע כאדם שמח.בספרי חכמי מרוקו ובקרב משפחת אבוחצירא מכונה ”עטרת ראשנו”. בשנת תרע”ז, כבש צבא צרפת את מרוקו.הערבים התארגנו בראשות מולאי מוחמד ימ”ש, ונלחמו בצרפתים, ולאחר תקופה ארוכה נסוגו הצרפתים.מולאי מוחמד נלחם אז נגד משפחת המלוכה המרוקנית, הרגם ותפס את כס השלטון.בשנת תר”פ, הוציא גזירה להרוג את כל היהודים הדרים במחוז תאפיללת, בטענה שהם קושרים קשר חשאי עם הכובש הצרפתי על מנת לגרש את שלטון המורדים בראשותו.על מנת להגביר את החרדה לא פרסם תאריך לביצוע הגזירה.בשבת י”ד כסלו תר”פ לבש רבי דוד בגדי חול שחורים במקום בגדי השבת הלבנים שאותם נהג ללבוש.בשבת בצהרים החל מולאי מוחמד לרכז את יהודי האזור, על מנת להוציאם להורג.חייליו הקיפו את המלאח, מה שגרם ליהודים פחד רב ובהלה. אז החל רבי דוד לעודד את הקהילה, באומרו כי התפלל לריבונו של עולם שבמקום שיהרגו את כל אנשי הקהילה, ימות רק הוא עצמו.לאחר שהתקבצו כל היהודים אל הכיכר המרכזית, שכנעו יועציו של מולאי מוחמד , שכדאי לו להרוג רק את רבם של היהודים, מאחר שאם ימותו כולם לא יוכלו לגבות מהם מיסים ותשלומים אחרים.מולאי מוחמד ציווה לקחת את רבי דוד , ועמו את שני עשירי העיר ר' יצחק בן שמחון ובנו ר' דוד בן שמחון הי”ד, להציב את גופם מול לוע של תותח ולירות ממנו.לאחר מותו גזר מולאי מוחמד כי אסור להתאבל על רבי דוד, ומי שיימצא מתאבל יוצא גם כן להורג.מספר ימים אחרי הירצחו, הועברה גופתו של רבי דוד אל ראשי הקהילה, והוא נקבר בלוויה צנועה, מפחד השליט האכזר. ה”באבא סאלי” זצ”ל, התאבל על אחיו במשך כשבע שנים! עד שנגלה אליו בחלום, והורה לו להפסיק להתאבל עליו.בשנת תרפ”ג, עלה לא”י וטרח להוציא אור בירושלים את שלושת הספרים הנ”ל-”פתח האהל”, ”רישא וסיפא” ו”שכל טוב”.