תולדות חכמי תימן

תולדות חכמי תימן

"חוברת שרידי תימן"/המו"ל ר' אברהם בכ"ר חיים אלנדאף/דפוס ר' שמואל הלוי צוקרמן

ירושלים תרפ"ח.

כולל תולדות ר' שלום אלשבזי ור' שלום שרעבי, ביבליוגרפיה של אוצר ספרי תימן, ופיוטים. 

בדף הפורזץ, רישום בכתב-יד:"מחיר החוברת הזו חמשה ג"מ בא"י, וכל המוסיף יוסיפו לו

שפע וברכה מן השמים.הצעיר אברהם חיים אלנדאף יצ"ו".

[1], כ"ה דפים, 21.5 ס"מ.מצב בינוני.כריכה מקורית, מודפסת, נקבי עש קטנים, לאורך כל החוברת, .

מארי אברהם אלנדאף זצ"ל(תרכ"ו-ת"ש)היה ממנהיגי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין, שד"ר

ומראשוני חוקרי ספרות יהודי תימן מבין יוצאי תימן.נולד בקריית אלקאבל בצנעא שבתימן לרב חיים אלנדאף זצ"ל,

וגדל בעיר הבירה צנעא בשכונת היהודים. אחיו היה הרב סעדיה אלנדאף זצ"ל, מחבר הספר "עץ החיים".מצד אמו

היה נכדו של מארי יחיא בדיחי זצ"ל.בתימן עבד בתור צורף.בשנת תרנ"א עלה הרב אלנדאף לא"י, יחד עם חברו הרב

שלום אלשיך הלוי זצ"ל.בדרך נפטרו אשתו ובתו, אך בהיותו בא"י נשא אישה חדשה.בהגיעו לירושלים התגורר בעיר

העתיקה, והיה ממקימי כפר התימנים בשילוח בסמוך לעיר דוד.שימש מנהיג קהילת התימנים בירושלים ועמד בראשה

במשך 35 שנים.הקים בית עלמין בהר הזיתים ואת ועד קהילת התימנים.ייסד תלמודי תורה, ישיבות, בתי כנסיות,

בתי מדרשות ועמד בראש ישיבת תורת משה.נלחם במיסיון שניסה להשפיע על בני קהילתו.הרב אלנדאף היה בין

כחמי תימן שהתנגדו לקהלת 'הדרדעים'.שימש כאב"ד בבית הדין של הקהילה שאותו הקים והעמיד בראשו את הרב

שלום אלשיך הלוי זצ"ל.בשנת תרס"ג השתתף באספת ציוני ציון שכונתה "הכנסייה הארצישראלית" בזכרון יעקב.

בשנת ה'תרס"ד הקים את חברת "שיבת ציון", במטרה לרכוש קרקעות לצורך התיישבות חקלאית כפתרון לבעיות

הדיור והפרנסה של עולי תימן. ניסיון זה לא הניב פירות בסופו של דבר.בתמיכת רוב אנשי הקהילה, ובהתנגדות חוג מצומצם יחסית, בראשות הרב יחיא צארום זצ"ל, פעל הרב אלנדאף להשגת "פירמאן" רישיון מממשלת טורקיה, על כך

שיהודי תימן נחשבים לקהילה נפרדת.אנשי הכוללים הספרדיים התנגדו לכך בתוקף, ובמשך תקופה ארוכה נאלץ

להסתתר מהם.הוא יצא בחשאי לאיסטנבול ופגש שם את הרב הראשי של הקהילות היהודיות באימפריה העותומנית-

הרב משה הלוי זצ"ל.הפירמאן הגיע בסופו של דבר כעבור חצי שנה, בערב ראש השנה בניסן ה'תרס"ח.בעקבותיו

הוקמו מערכות חדשות, ללא תלות בכולל הספרדים.כתב את קורות חייו, ואת קורות יהודי תימן, בספר "זכור לאברהם".

כתב קונטרס בשם "מבשר טוב" בשבחה של ארץ ישראל בו הוא מעודד את יהודי תימן לעלות לארץ ישראל וליישב

אותה. טרח להביא לדפוס ראשון ספרי קודש של יהדות תימן, עריכת התאג' הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן

וסידור התפילה נוסח יהודי תימן בלדי אשר מיוסד על פי כתב יד של מהרי"ץ אשר היה תחת ידו.הוציא לאור חיבורים של חכמי תימן.נפטר בי"ב באדר א' ת"ש, בגיל 74 ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.