חכמי מרוקו

חכמי מרוקו

ספר "נשמת חיים"/ר' חיים משאש/דפוס האחים צאייאג/מכנא"ס(מרוקו)תש"ט.

דרושים על התנ"ך, לקוטי הלכות ע"פ סדר א"ב ושירים שחיבר ר' יהושע אדרעי זצ"ל, תלמיד אביו המחבר זי"עא.

הקדשה מאת ר' חיים סידי משאש זצ"ל, בן המחבר, על החלק הקדמי של הכריכה.

הסכמות גדולי חכמי מרוקו, ביניהם-ר' יהושע בירדוגו, ר' שאול אבן דנאן, ר' רפאל ברוך טולידאנו,

ר' שלום משאש זצ"ל ועוד.

ר' חיים משאש זצ"ל, נולד בשנת תר"ג, לאביו ר' זכריה משאש זצ"ל, ומספרים עליו כי נולד מהול, ובכך

ניכר לכולם כי קדוש מבטן הוא.ואכן, רבי חיים גדל והיה לחסיד גדול והתנהג בדקדוקי קדושה כל ימיו.

היה מרביץ תורה ויראה ברבים, וכבר זיכה כמה חייבים.כל ימיו ולילותיו היו קודש לה'.בניו הידועים

הלא הם ר' יוסף משאש זצ"ל ור' חיים סידי משאש זצ"ל, שנולד אחרי פטירת אביו.

נפטר בשנת תרס"ד, ולאחר פטירתו כשהספידוהו תלמידיו תיארוהו בתואר "מלאך האלוקים".

ר' יוסף משאש זצ"ל, תיאר מעשה נורא, שאירע במכנא"ס, בימיו של אביו:

בח' אלול תרס"ב, היו בכל יום רביעי בשבת, שהוא יום השוק, מהומות גדולות, והינו סוגרים דלתות אלמללא"ח

יום או יומיים עד יעבור זעם, וכל החורף של ש' תרס"ג, הבהילונו שמועות רעות, אין יום נקי מקול פחדים כי

באותה שנה, קם על המלכות מורד אחר, ידוע בשם בוחמאר"א, ומלך בעיר תאז'א, והמלך היה טרוד עמו במלחמה. וכל שרי הערים הכבידו מסים וארנוניות על ישראל ובפרט מן הפרט על יושבי העיר עז לנו מכנא"ס יע"א,

וכל הפלשתים יושבי המדברות הקרובים והרחוקים הרבו להרוג ולשלול כל עוברי אורח, ולכן נשמו והדרכים,

אין יוצא ואין בא, ושבת עובר אורח, וביום ה' י'ב לניסן שנה הנז', נקבצו כל שכנינו הרעים בעצת הש"ר הצורר...

ובאו להשמיד ולהרוג אותנו ח"ו, ושללו ובזזו ושרפו תחלה, כל החנויות והאוצרות של ישראל שהם מחוץ

להאלמללא"ח, שהיו מלאים כל טוב, כסף וזהב ובגדים, וסחורות מינים ממינים שונים, כי כל מסחר היהודים

במכנא"ס היה מחוץ לאללמלא"ח סמוך ונראה, ותהי מהומה וצעקה גדולה בעיר, אשר כמוה לא נהיתה... 

ומו"א הרב החסיד כמוהר"ר חיים משאש זיע"א, יצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדולה ומרה, וכל העם נסעו

מחצרו"ת, ויאספו אליו ברחוב העיר, ויבכו בכי גדול, ויורידו לארץ ראשם, ויתגוללו בעפר, וזקנו של ע"ה שהיתה

לבנה כשלגויורדת על פי מדותיו, נעשית מטאטת לעפר, ופניו פני חמה אספו נגהם, והוא צועק ומתפלל ומתחנן

לפני אבינו שבשמים, להציל עם מרעיתו וצאן ידו, מיד מבקשי נפשו, וקורא בחיל שובה ישראל עד ה' אלהיך,

וכל העם גועים בבכיה, וקורים י"ג מדות בתרועה ובקול שופר, עם קריאת שמע בקול חוצב להבות אש, וישובו

אל ה' בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאדם, וישמע אלהים את נאקתם, ויזכור את בריתו את אברהם וכו', ויהם

את מחנה פלשתים, לפני בני ישראל אנשי המלחמה, אשר על החומה, ויהרגו מהם רבים, והנשארים הרה נסו,

לא נשאר בהם עד אחד, ויושע ה' את ישראל מיד פלשתים, והשרהצורר בראותו כי יד ישראל על העליונה,

כי ה' אלהינו עמנו, ומה גם כי שמע שמבני ישראל לא מת אחד, אז רפו ידיו, ונפלה עליו אימת ה' ואימת עבדיו,       והבטיח הבטחה גמורה שלא ירשע ולא ירשיע עוד..."

[9]רס"א דפים, מצב טוב, כריכה מקורית מעט בלויה, מעט כתמי זמן.