ספר מיוחס

ספר מיוחס

שני ספרים כרוכים יחד:

1)"ספר "פתח הבית":"יכונה בשם חוקר לדעת על ש"ע יורה דעה /ר' אברהם בר' גדליה טיקטין,

אבד"ק ברעסלא/דפוס יוסף פישער, קראקא תרנ"א./נ"א דפים.

2)ספר "זאת ליהודה":"באורים וחדושים על פסוקי תורה/ר' יהודה ליב עם הגהות והערות מהרב

נתן נטע סג"ל לנדא, בעל 'כרם נטע' על מס' סוטה הנספח לזאת ליהודה'/דפוס יוסף פישער,

קראקא תרנ"ה.

לספר 'כרם נטע' שער חלקי מיוחד, בסופו קונטרס 'מחול הכרם', הערות על ספר 'מנחם קנאות'

לר' מאיר אריק, עם הערותיו של ר' נתן נטע לנדא זצ"ל.ל"ט דפים.

חתימת בעלות-ר' יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי(זצ"ל)בשער הספר 'זאת ליהודה' רשם בכת"י-

"מא"ז הגרש"ס[הגאון ר' שמואל סלנט]זצ"ל"

ח'[ל"ד]-ל"ט דפים, מצב טוב, כריכה מעט בלויה, דפים מנותקים.

ר'יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי זצ"ל(תרל"ב-תשט"ו)נולד בעיירה לחוביץ' שבליטא לר' אהרן וטויבא טיקוצ'ינסקי זצ"ל,

אביו נפטר כשהיה צעיר, ואמו נישאה בשנית לרב יהושע רבינוביץ זצ"ל.בשנת תרמ"ב, בגיל 10 עלה ארצה עם

שיירת עולים ללא משפחתו, והתגורר בירושלים אצל סבו רבי משה פיזיצער זצ"ל.הוא התקבל ללימודים בישיבת

'עץ חיים' שם למד אצל הרב יהושע העשיל בסן זצ"ל, ונקשר אליו, במיוחד עקב חיבתו היתירה ללימוד הלכות

חישובי זמנים ותקופות.בתקופה זו אף למד בחברותא עם הרב צבי פסח פרנק זצ"ל.בשנת תרנ"ז נסמך להוראה

ע"י ר' שמואל סלנט רבה של ירושלים זצ"ל.הרב סלנט גם ביקש למנותו כדיין ומו"צ בבית דינו, אך הוא סירב

וביקש שימנו במקומו את רעהו, הרצ"פ פרנק.נישא לטויבא, נכדתו של ר' בנימין סלנט ונינתם של ר' שמואל סלנט

ור' ישעיה ברדקי זצ"ל.

במשך השנים עסק רבות בפעילות ציבורית ובחיבור ספרים ומאמרים הלכתיים.היה הראשון בא"י להוציא לאור

לוח שנה המפרט את מנהגי הימים השונים, שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל.כמו כן

הובאו בלוח דעות רבנים נוספים, ביניהם האדר"ת והראי"ה קוק זצ"ל, שגם כתב מכתב חיזוק להפצת הלוח.          מלבד זאת כלל הלוח גם את זמני היום בהלכה ואת זמני כניסת ויציאת השבת, שאותם קבע הרב טיקוצ'ינסקי

על סמך תצפיות אסטרונומיות מדויקות שערך, כדי לקבוע את זמני זריחת החמה ושקיעתה.

מלבד גדלותו בתורה ויראה, אהב הרב יחיאל מיכל אהבת נפש את ארץ ישראל וירושלים.מסופר כי פעם ביקרו

בביתו קבוצת רבנים, ולפתע נשר עפר מן התקרה אל הרצפה.לשאלת אורחיו מדוע הוא גר בדירה רעועה שכזו,

השיב:"על עפר זה דרכו אבותינו הקדושים, נביאינו, חוזינו, התנאים והאמוראים! כמה הליכות של קדושה ספג

עפר זה, והרי הוא קדוש וטהור!".מתוך אהבתו העזה לארץ, נמנע מלצאת לחוץ לארץ מיום בואו אליה.

מלבד חיבור ספריו המרובים, עסק ר' יחיאל מיכל בהרבצת תורה בישיבת 'עץ חיים', שנוסדה בשנת תר"א ע"י

ר' שמואל סלנט זצ"ל בעיר העתיקה בירושלים.בתרס"ח רכש קרקע ברחוב יפו להקמת סניףשל הישיבה.

בנוסף, באותה עת פתחה הישיבה גם כולל לגברים נשואים.הרב יחיאל מיכל כיהן כראש הישיבהומנהלה, וגם

שימש כר"מ.השקפת עולמו של הרב טיקוצ'ינסקי הייתה חרדית, אך יחסו לציונות היה מתון.הוא תמך בראי"ה

קוק זצ"ל ונמנה עם חותמי כתב המינוי שלו לרבנות ביפו יחד עם רוב ראשי המוסדות הירושלמיים.כמו כן נהג

ביום העצמאות, לתלות את דגל ישראל על בניין ישיבת 'עץ חיים'.נפטר בח' בניסן תשט"ו, ממנ"כ בבית העלמין סנהדריה.

מצב טוב, החיבור של הדפים קצת רופף.