ספר מיוחס

ספר מיוחס

ספר "ילקוט הגרשוני" על שלחן ערוך יורה דעה/ר' גרשון שטערן/דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים

פאקש תרס"ז/תרס"ח.

חלק א':על הלכות שחיטה וכסוי הדם.תרס"ז.נ"ב[1]דפים.דף השער חסר ברובו.

חלק ב':על הלכות טריפות. תרס"ח.[2]מ"ח[1]דפים.

"כולל ליקוטים שונים להלכה וגם למעשה ... וחידושים וביאורים בטור ומחבר ורמ"א ...

וגם פלפולים נאים ונחמדים...".

חותמת בעלות של הרב המחבר ר' גרשון שטערן אבדק"ק מארש-לודאש והגליל,

של ר' ר' מנחם מענדל באב"ד אבדק"ק גורא-הומארא ושל בנו-אברהם משה באב"ד

אבדק"ק גורא-הומארא זצ"ל.

4 הגהות קצרות בכתב יד, כנראה של הרב אברהם משה זצ"ל.

המחבר ר' גרשון שטרן מלודאש זצ"ל (תרכ"א-תרצ"ו), בעל ה"ילקוט הגרשוני"(9 חלקים)נחשב

מבחירי תלמידי מהר"ם שיק זצ"ל.כמו כן היה תלמידם של ר' שמואל ארנפלד(ה"חתן סופר")

ושל ר' עמרם בלום אבד"ק ברטאויפאלו זצ"ל.בשנת תרמ"ה, בגיל 24,נבחר לרבה של קהילת

מארוש-לודאש וגלילותיה, וברבנות זו שימש במשך 51 שנה עד לפטירתו.הקים ישיבה גדולה

שם לימד מאות תלמידים.במשך 29 שנים עמד בראשות ישיבתו עד לשנת תרע"ד שבה נלקחו

תלמידיו לעבודות כפייה במלחמת העולם הראשונה ובשל כך נאלץ לסגור את שערי הישיבה.

מעמד הישיבות ותלמידיהן במדינה, העסיקו מאוד את רבי גרשון והוא פרסם בנושא זה סדרת

מאמרים.נודע כדרשן בעל שם, ונשא דרשות בפני קהל רב ברחבי הונגריה.הרב גרשון ידוע גם

בשל פניותיו לגורמים אירופים למען איסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל ושומרי השמיטה בארץ.

במסגרת זו אף עמד בראש שיירה שביקרה בא"י בשנת תר"ע והעבירה סכומי עתק לעניים

ומוסדות תורה.את מסעו זה הנציח בספר מיוחד הנקרא "מסעי בני ישראל".

בליל שישי ט"ז אייר תרצ"ו, נפטר הרב והלווייתו נקבעה ליום המחרת. את ארון קבורתו בנו

משולחן הלימוד שלמד עליו במשך חמישים ואחת שנים.בהלווייתו השתתפו גדולי הרבנים

ראשי הישיבות ואלפים מתושבי האזור.ממנ"כ בבית העלמין היהודי בלודאש(כיום ברומניה).

את הנוסח שעל גבי המצבה כתב הוא בעצמו בצוואתו תוך שימוש בשמו הפרטי בלבד אפילו                                ללא התואר "הרב".

החסיד ר' מנחם מענדל באב"ד זצ"ל היה מפורסם כרבה של העיר גורה הומורה, שנודעה בזכותו

כעיר חסידית אותנטית ובעלת חן.כיהן במשך ארבעים שנה.מיוחס לגדולי הדור המפורסמים:

רבי העשיל מקרקא, המהרש"א, המהר"ם, המהרש"ל, הב"ח, הט"ז, ועוד.זכה להסתופףבצילו של

הרה"ק רבי דוד משה, האדמו"ר הראשון מטשורטקוב זצ"ל, בן הסבא קדישאמרוז'ין זי"ע.

לאחר הסתלקותו של האדמו"ר הזקן דבק רבי מנחם מנדיל בבנו האדמו"ר 'ישראלמטשורטקוב,

והיה מזקני וחשובי חסידיו.נסתלק לבית עולמו בכ"ה סיון תר"ץ.

הרב אברהם משה באב"ד זצ"ל (תר"ס-תש"מ)היה רב וראש ישיבה חסידי בבוקובינה ובישראל.

נולד בגורה הומורה שבדרום בוקובינה, צפון רומניה, לרב המקומי מנחם מנדל באב"ד זצ"ל.

בילדותו למד מפי אביו ובהמשך נסע ללמוד אצל הרב מאיר אריק מטרנוב זצ, ל, והיה לתלמידו

המובהק.הוא התכתב עם רבו זה בדברי תורה גם לאחר ששב לעיירת הולדתו.לאחר פטירת                                אביו, בשנת תר"ץ, התמנה תחתיו כרב הקהילה היהודית-החסידית בגורה הומורה.בשנת תרצ"ב

נישא למישקט, בת הרב אליעזר ניסן הורוביץ זצ"ל מצפת, שהייתה יתומה מאב ובתו החורגת של

האדמו"ר מוויז'ניץ הרב ישראל הגר(ה"אהבת ישראל")זצ"ל.לאחר נישואיו שב לעיירת הולדתו

והיה מעורב בחיים הציבוריים היהודיים בה.בימי מלה"ע השנייה ושואת יהודי רומניה היה  הרב

אברהם משה בטרנסניסטריה, ובגטו דז'ורין עם גיסו הרב ברוך הגר מסירט זצ"ל.הוא למד אז עם

אחיינו הצעיר משה הגר ועם הרב יוסף נפתלי שטרן זצ"ל.עם תום המלחמה, לאחר תקופה קצרה

שעשה בעיירה בבסרביה, חזר לגורה הומורה וכונן מחדש את קהילתו.בשנת תש"ח ניסה לעלות

לארץ ישראל אך הוגלה לקפריסין, ושימש כרב במחנה המעצר בקפריסין.לאחר קום המדינה, עלה

לישראל והתיישב בבני ברק.הוא נקשר לרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש")זצ"ל וניהל עם

אשתו מוסד לבנות ניצולות השואה תחת חסותו של החזון איש.בראשית שנות התש"י עבר לגור

ביפו והיה לרבה של שכונת גבעת עלייה, והתמנה לתקופה מסוימת לראש ישיבת "יחל ישראל"-

של חסידות סרט ויז'ניץ בראשות גיסו האדמו"ר הרב ברוך הגר זצ"ל.לעת זקנותו, בשנת תשל"ו,

עבר לגור בירושלים, בשכונת מאה שערים.נפטר בי"א באב תש"מ, ונקבר לפי צוואתו בבית העלמין

החדש שלמרגלות בית העלמין העתיק בצפת.

מצב טוב, דף השער של החלק הראשון חסר ברובו, כריכה מקורית מעט בלויה, מעט כתמי זמן.