שו"ת אליהו מזרחי, הוצאת "דרום" ירושלים תרצ"ח, ע"פ דפוס קושטנדינא ש"ך.

הרא"ם נולד בקושטא בין השנים בסביבות ...

שו"ת אליהו מזרחי, הוצאת "דרום" ירושלים תרצ"ח, ע"פ דפוס קושטנדינא ש"ך.

הרא"ם נולד בקושטא בין השנים בסביבות שנת ה'קצ"ה(1435 למנינם) למשפחה רומניוטית מן הבלקן. למד תורה אצל רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי, ואצל מרדכי כומטינו למד מתמטיקה ואסטרונומיה.

העמיד תלמידים רבים, בחכמת התורה ובחכמות אחרות (הרא"ם שלט גם בערבית וביוונית ונאמר עליו כי היה הראשון שגילה שיטה למציאת שורש ריבועי). בין התלמידים שהעמיד היו גם תלמידים קראים וזאת למורת רוחו של הרב משה אליהו קפשאלי, שהיה הסמכות התורנית העליונה באימפריה העות'מאנית באותה עת. בכך ובנושאים נוספים הגיע לעימות עם הרב קאפסלי. עם זאת, על אף הוראתו של הרב קולון (המהרי"ק) שלא לציית לרב קאפסלי בתפקידו כחכם באשי (תפקיד שכלל גם סמכויות לגבית כספים שונים מהיהודים עבור השולטן), נמנע הרא"ם בעצת רבו, הרב יהודה מינץ, מלהביע עמדה בסוגיה. 

לאחר מות הרב משה אליהו קפשאלי בשנת רנ"ה מונה במקומו הרא"ם לחכם באשי, ולמעשה היה לחכם הבאשי האחרון.

ביטל את החרמות שהוטלו על לימוד תורה לקראים ונימק את הדבר בכך שקנאת תלמידים תרבה חכמה.בסובלנותו לקראים היה הרא"ם יוצא מן הכלל בזמנו ומקומו.למרות ביטול החרם כלפיהם, הוסיף לשמור על היחס התקיף כנגד דעותיהם וביסס

את איסור החיתון עימם. 

הרא"ם גילה יחס מקל להתרת עגונות מטעמי צניעות.קבע בדעת מיעוט כי גם לאחר חרם דרבנו גרשום, מקום בו יפקיד בעל את הגט והכתובה בידי בית הדין, יהיה פטור מתשלום דמי מזונות לאשתו.הלכת מיעוט זו אומנם לא אומצה על ידי מרבית הרבנים, אך אומצה בבתי משפט לדיני משפחה, במקום בו קיים פירוד ארוך בין בני זוג, והאשה דוחה אפשרות חזרה לחיי משפחה.הרא"ם התנגד בחריפות למנהגים שנתפסו בעיניו כגרועים ואמר כי "מנהג גרוע שאינו על פי העיקר, מנהג בטל הוא אצל כל אדם ואין מחייבים ללכת אחריו אף על גב דאתפשט אסוריה לכולא מתא (=אף על גב שהאיסור פשט בכל אותה העיר)

ואף על גב דהוי גבי אסורא...". ועוד כתב "דאין כח המנהג יכול להתפשט על מי שאינו רוצה באותו מנהג בעל כרחו". 

הרא"ם התפרסם בידענותו, ועסק הרבה בצרכי ציבור למרות חולשתו הגופנית, ועם מינויו לחכם באשי היה מיועצי השולטן באיזמיר, והיה לו מקום בדיואן עם הפטריארך והמופתי. בימיו התחילה כניסת המוני יהודים לטורקיה בעקבות גירוש ספרד, והרא"ם עשה מאמצים להקל על הבאים את כניסתם לארץ החדשה.

הרא"ם נפטר בגיל מופלג בקושטא בשנת רפ"ו(1526 למנינם).

מצב טוב מאוד.