שערי צדק, ירושלים תרכ"ד, מהדורה חשובה - עותק של רבי שניאור זלמן סלונים, המלמד של אדמו"ר הריי"צ, ורבה של יפו.

שערי צדק, ירושלים תרכ"ד, מהדורה חשובה - עותק של רבי שניאור זלמן סלונים, המלמד של אדמו"ר הריי"צ, ורבה של יפו.

שערי צדק. מאת רבי אברהם דנציג זצ"ל. מהדורה שניה. "בדפוס הגדול והמשובח ההוקם מחדש בעה"ק ירושלם תובב"א", הוא דפוס השותפים ר' יחיאל ברי"ל, ר' מיכל הכהן ורבי יואל משה סלומון זצ"ל. מספרי ירושלים המוקדמים. (ש' הלוי 104).

המהדורה הראשונה נדפסה בוילנא על ידי המחבר עצמו. המהדורה השניה שלפנינו נדפסה "לתועלת פרטי לאחינו היושבים בהררי קודש", כלומר לשימוש הלכה למעשה ליושבי ארץ ישראל.

המהדורה שלפנינו היא למעשה הגשמת חזונו של המחבר בכך שיושבי הארץ ינהגו על פי פסיקותיו.

"המביא לבית הדפוס" הוא רבי יהושע ילין מלומזא, מצדיקי ירושלים. הוא הדפיס את הספר לעילוי נשמת אביו שנפטר בסמוך. בשער הספר באר ר"י ילין את נחיצות הדפסת הספר, והוסיף: "ואם יהיה ה' עם חברת ישוב ארץ ישראל כאשר נקווה כי יוכלו להוציא מחשבתם הטובה לפועלת אדם, והארץ הנשמה תעבד, הנה עובדי אדמת ה' ימצאו חפץ בהספר הזה לדעת המצוות התלויות בארץ".

בספר הסכמות שני גאוני ירושלים, רבי משה יהודה ליב זילברברג ורבי מאיר אוירבך זצ"ל, הכותבים: "עתה כשמרבים העם לשכון כבוד בארצינו ולחון את עפרה, רבים משתוקקים לדברי הספר הנ"ל".

בשער ובדף הראשון של הספר מספר חותמות בעלות של רבי שניאור זלמן סלונים (תרכ"ב -  תרצ"ו) היה מרבניה הראשונים של תל אביב-יפו, גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב לוי יצחק סלונים. בשנת תרמ"ה נסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב, שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות. 

ב"מסע יאלטא" (שהחל בחודש אלול תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים המלמד של אדמו"ר הריי"צ. לאחר שחזר לארץ ישראל, החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום שאדמו"ר המהר"ש כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".

בשנת תר"ס ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.

מצב טוב-בינוני, שער ודף אחרון משוקמים חלקית. כריכה רכה חדשה.