״לא ניתנו להעתקה״ - תגלית חב״דית נדירה: 'ביכל' ובו סיפורים והתבטאויות סנסציוניות מפי האדמו״רים הרש״ב והריי״צ מליובאוויטש - ”נכתב בראסטוב-דאן תרפ”ד” - חשיפה: מגילת סתרים חב״דית ובה כ״ג סיפורים ששמע האדמו״ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש מאביו, האדמו״ר רבי שלום דובער (הרש״ב), ולרוב חביבותם בעיניו העלה אותם על הכתב ״בלשונו ממש״. רוסטוב־דאן, תרפ״ד (1924). כ״א מתוך הסיפורים שבביכל נדפסו בספרי חב״ד, ובהם תורת שלום – ספר השיחות (קה”ת, תשס״ג), ועוד. אולם שני סיפורים, המסומנים בסימנים י״ז וי״ח, ובהם התבטאויות נדירות וחריפות במיוחד, הושמטו במכוון מן הנוסחים הנדפסים. בשולי הנוסח הנדפס מופיעה הערה כי סיפורים אלו ״לא ניתנו להעתקה״. כפי המשתמע מהמילים ״לא ניתנו להעתקה״, נראה שהאדמו”ר הריי”צ אסר על העתקתם, מחמת רגישותן של ההתבטאויות החריגות בחריפותן, ועל רקע היחסים המורכבים בין החסידים למתנגדים והמציאות הציבורית של אותה תקופה. כמובן שאנו לא נהיה פורצי הגדר, וכבוד אלוקים הסתר דבר, ונביא אפוא שורה אחת בלבד, שאינה מן החריפות ביותר, מבלי לציין כלפי מי נאמרו הדברים, שכמותם לא שמענו, וה' הטוב יכפר: ”אז דער ס”מ שטופט העם מיט ש”ס ופוסקים ר”ל”; ”והכריחו שיקלל את גזע ה... והקללה היתה שכולם יהיו חסידים”. די בשורה קצרה זו כדי להמחיש את אופיין החריג של ההתבטאויות שנשמרו בביכל, ואת הרגישות שבה התקבלו הדברים כבר בקרב מעתיקיהם. לפנינו תגלית חסידית נדירה, שנחשפה באקראי בין דפיו של ביכל חב״די ישן הכולל התבטאויות וסיפורים בלתי ידועים, בעלי חשיבות לתולדות מחלוקת החסידים והמתנגדים, שהועתקו בידי אחד ממקורבי הרבי, מתוך כתב יד קדשו של הרבי הריי״צ, בלשונו הקדושה ממש של הרבי הרש״ב, ונאסרו להעתקה בידי שאר המעתיקים. בסוף הביכל מופיע קולופון:  ”נכתב בראסטוב-דאן תרפ”ד”. על אותה תקופה נכתב בחב״דפדיה: ”בתחילת שנת תרפ”ד פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו”ר הריי”צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות... מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו”ר הריי”צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב... ביום כ”ג באייר בשנת תרפ”ד, עזב אדמו”ר הריי”צ את רוסטוב ועבר לעיר לנינגרד”. [20] עמ', כ-22 ס”מ. כתיבה ברורה ונאה. מצב כללי טוב.