”החוק האומלל דמיהו יהודי” - מכתב היסטורי מהרבי אודות המאבק הגורלי ביותר בתולדות היהדות החרדית - מנחם אב תשל”ה - מכתב יחיד במינו, בעל ערך היסטורי נדיר, אודות אחד המאבקים הדתיים המרכזיים בדורות האחרונים. מאת מנהיגה של מערכה כואבת זו, האדמו”ר רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' מנחם-אב תשל”ה [1975]. לאורך עשרות שנות קיומה של המדינה החילונית, יצאה היהדות החרדית למאבקים ציבוריים ורוחניים נוקבים: על השבת, הכשרות, ודיני הנישואין והגירושין. אולם, בעוד שכל אלו נסבו על מצוות פרטיות - אמנם החשובות ביותר – המאבק נגד ”חוק מיהו יהודי” עמד מעל ומעבר לכל מערכה אחרת. זה לא היה מאבק על צביון, אלא קרב על עצם זהותו ושורש קיומו של עם ישראל. החוק הפרוץ הציב סכנה קיומית ואיומה של התבוללות המונית ושרבוב גויים גמורים לכרם בית ישראל במסווה של גיורים למראית עין – פצצת זמן דמוגרפית ורוחנית שאימה לפורר את האומה מבפנים. ובראש המאבק ההיסטורי והגורלי הזה, שלא נפתר ונותר מדמם עד עצם היום הזה, ניצב כמלך בגדוד הרבי מליובאוויטש. בעין הבדולח שלו, היה הרבי הראשון לזהות את הטרגדיה ואת גודל אסון לדורות. לפנינו מסמך היסטורי נדיר, שבו הרבי, בלשון חריפה, נחרצת ובלתי-שגרתית, מגדיר את גודל האסון. במילים הספוגות כאב עמוק וחרדה לעתיד האומה, קורע הרבי את המסכה מעל פני החקיקה ומנסח את הבעייתיות התהומית שבה. וכה כותב הרבי: ”...כמה גדול הצער שלא נעשה דבר לתיקון 'החוק' האומלל דמיהו יהודי, שהוא ענין שאין לו כל הסברה והוא נגד הצדק והיושר ועד כדי הונאה הכי שפלה כלפי הגר 'המתגייר' כביכול וכל סביבתו ובאופן של תקלה לדורי דורות”. המכתב נשלח בעיצומם של ימי בין המצרים – תאריך בעל משמעות, כאשר הרבי מקשר בין אבל החורבן הלאומי לבין החורבן השקט שממיט החוק על יחוסו וקדושתו של העם. בחלקו התחתון של המכתב מברך הרבי: ”ויהי רצון שבהתאם להיעוד שייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים תוקדם הפיכת לב כל אחד ואחת של עמנו בני ישראל לאבינו שבשמים, נותן התורה תורת אמת ותורת חיים ומצווה מצוותי'... ובוודאי יקויים הפס”ד של המורה הגדול... הוא הרמב”ם: ישראל עושים תשובה ומיד הם נגאלים”. יחד עם הכאב הנורא, המכתב נושא עמו גם את בשורת הגאולה. באורח סמלי, ואולי בכוונת מכוון, במרכז המכתב ממש כתב הרבי בעצם כתיבת יד קדשו את המילה החשובה ביותר באוצר מילותיו – שעליה מסר את נפשו כל ימיו: ”הגאולה”! מפרט: דף אחד, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 28 ס”מ. מודפס במכונת כתיבה, בצירוף מילה בכתב יד קדשו של הרבי, ובחתימת יד קדשו. לאורך המכתב תיקוני פיסוק רבים, ומרכאות והדגשות, בכתב ידו הטהור של הרבי, עימם מדגיש הרבי את הנושאים המרכזיים שבמכתב. מצב: טוב. כתמים ופגמים קלים. מהודק לנייר מגן לחיזוק; מדבקת חיזוק בנקבי התיוק בשוליים. נמען המכתב: מר דוד אבני, עיתונאי ופובליציסט חרדי, מפעילי צעירי ”אגודת ישראל” בירושלים וכתב בביטאון המפלגה ”שערים”. ביבליוגרפיה: אגרות קודש, כרך ל, עמ' רסח-רסט (אגרת יא' תקפז). לפנינו מסמך ראשון במעלה, מנכסי צאן ברזל של ימי המאבק על קדושת ישראל. פריט אספנות חב”די נדיר ובעל ערך מוזיאלי-היסטורי, המנציח את קולו של הרבי, הלוחם את מלחמת נצח ישראל.