פולמוס הקהילות בסיגעט: ספר 'מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה' – סיגעט, תרמ”ט | 1888 - ספר ”מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה, מלחמת ה'... שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס ולבטל כל התקנות שתקנו הגאונים והצדיקים מוסדי דור ודור... להעמיד ולקיים תקנות גאונינו קדמונינו ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט... וכל הפורש מן תקנות הגאונים כפורש מן החיים כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים”. נדפס בדפוס ווידער, סיגעט פלך מרמרוש, תרמ”ט – 1888. בעיר סיגעט שברומניה היו שתי קהילות שנלחמו זו בזו: הקהילה האורתודקסית, וקהילת הסטטוס קוו (ראה להלן בהרחבה). בשנת תרמ”ח יצא לאור בלבוב קונטרס 'אוהב משפט', ע”י 'קהל עדת ספרדים דק”ק סיגעט' [קהילת הסטטוס קוו]. בתגובה לקונטרס זה יצא לאור הספר שלפנינו, ובו מכתבי רבנים ואדמו”רים המצדדים בקהילה האורתודקסית. הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: ”עין משפט” לגאון בעל ”ערך ש”י”; ”ישוב משפט” לרבי משה האלברשטאם מבארדיוב, רבי ישעיה הכהן רובין אב”ד מיהאליפאלווא ורבי פנחס וויינברגר אב”ד ניגרשד; ”עמק המשפט” לרבי יצחק אייזיק פרידמן אב”ד נירדעהאז. כמו כן מובאים הסכמות, תשובות ומכתבי-הסכמה מאת גדולי ישראל שבאותו הדור, בין היתר: הרה”ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא, הרה”ק רבי יהושע מבעלז, האדמו”ר רבי שלמה ממונקאטש, רבי פייבל פלויט משוראן, רבי חיים צבי מנהיימר אב”ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה בעל ”בית היוצר” מחוסט. מספור הדפים בספר שלפנינו משובש, מכיוון שהספר נדפס במקור כקונטרסים בודדים, ורק מאוחר יותר נכלל כספר שלם. [2], ב-סא, [24], פו-פט, [18], קח-קט, [12], קכב-קל, [5], קלו-קנז, [2] דף. תוספות בכתב יד מתחת לשמות הרבנים לציון שם ספריהם. כריכה מאוחרת בריאה. כתמים, פגמים והדבקות בשולי הדפים ללא פגיעה בטקסט. מצב כללי טוב. הפילוג בקהילת סיגעט בין השנים תרמ”ג-תר”נ, תקופה בה העיר סיגט שבחבל מרמרוש הייתה שייכת לממלכת הונגריה, חל פילוג בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים והסטטוס קוו אנטה בהונגריה. המחלוקת היתה בין אלה שהצטרפו ל”לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה”, לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבה לקבל את מרות הלשכה. הפורשים - שכללו בין היתר את קהילת חסידי ויז'ניץ בסיגט, בהנהגת משפחת כהנא-הלר והרב יהודה מודרן, ראש ישיבה ידוע, מאסכולת רבינו החתם סופר - הקימו קהילה נפרדת בשם ”העדה הספרדית” ונרשמה בתור קהילת ”סטטוס-קוו”. בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו באותה תקופה האדמו”רים ה”ייטב לב” וה”קדושת יו”ט” מסיגט. ככל שחלף הזמן, הפילוג הפך לנחלת כלל הקהילות באזור. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, והצטרפו גם רבנים רבים מגליציה ומפולין. כל אחד מהצדדים פרסם כתבים פולמוסיים, הסכמות, פסקי דין, קונטרסים, חוברות, עלונים וכרוזים, התומכים בטענותיו. ברבות הזמן שככה אש המחלוקת וה”עדה הספרדית” שבה לחיק הקהילה האורתודכסית בראשות האדמו”ר ה”קדושת יו”ט”.