עותק הרה”ק רבי זאב וואלף טננבוים בעל רחובות הנהר אב”ד ווערפעלעט: קצות החושן חלק ראשון בהסכמת הרה”ק רבי משה מזוועהיל - רוסיה-פולין תק”ץ - 1830 לערך - ספר קצות החשן, חלק ראשון, חיבורו הנודע שהוא אבן יסוד בספרות התורנית של רבי אריה לייב הלר זי”ע, הנודע בשם ספרו זה או בקיצור ”הקצות”. בשער נדפס: ”נדפס בעיר ברין... שנת תקנ”ו לפ”ק”, אולם דבר זה לא יתכן במציאות וכפי הנראה נדפס ספר זה באחד מדפוסי רוסיה-פולין סביב שנת תק”ץ - 1830 לערך. חלק ראשון: סימנים א-קלב. ב, ד-נד; כו; יח דף. מעט נקבי עש, מעט קרעים. כתמים ופגמים קלים אחרים. כריכה ישנה כנראה מקורית פגומה. מצב כללי טוב. בדפי הפורזץ חתימות ורישומי בעלות שונים, בהם זוהו: רישום בלועזית: ”פביאן טננבוים אובער ראבינער ווערפעלט” וכן רישום בלשון הקודש: ”זה הספר הקודש שייך להרב הגאון הגדול פטיש החזק... מוה' זאב טענענבוים”. חתימת: ”הק' ליפמאן שטיין חופ”ק סערדאהל”. ”הק' יעקב אלטמאנן” - ככל הנראה מצאצאי רבי זאב וולף טננבוים. ועוד הגאון הגדול רבי זאב וואלף טעננבוים אבי משפחת רבני טעננבוים. וממנהיגי יהדות הונגריה בימיו. כעשרים ושבע שנים כיהן כאב”ד בעיר סענדרא. שם פתח גם ישיבה גדולה אשר הצמיחה במהלך השנים אלפי תלמידים. לאחר מכהן כיהן עוד כעשרים ושבע שנים כאב”ד בעיר ווערפעלט, שם גם הקים ישיבה גדולה ובה למדו אלפי תלמידים. רבינו היה נערץ על גדולי דורו. האדמו”ר רבי צבי הירש מליסקא התבטא עליו בהערצה ”מגלין לו תורה מן השמים”, הגאון הצדיק רבי שמואל רוזנברג אב”ד אונסדורף, ראה פעם את רבינו הולך יחד עם בניו הגאונים, הנטע שורק והנהרי אפרסמון. התבטא אב”ד אונסדורף ”רבי חייא ובניו”. רבינו נודע כאיש אלוקים ובעל מופת. מסופר כי סמוך לבית הכנסת בעירו זרם נחל קטן ולילה אחד יצא בחור מישיבתו של רבינו, לעבר מקום לינתו, ובשל החשכה מעד לתוך הנחל וטבע. רבינו לקח את הדברים אל לבו והיה שרוי בצער רב. לאחר מספר ימים נדהמו תושבי העיר לראות כי יבש הנחל לחלוטין! ישנם הסבורים כי לזכר מעשה נורא זה, קרא רבינו את שם ספרו ”רחובות הנהר”. בניו של רבינו היו הגאונים רבי הגאון רבי שרגא צבי טעננבוים בעל הנטע שורק ורבי יעקב טעננבוים בעל הנהרי אפרסמון זכותם תגן עלינו. כמו כן גידל רבינו בתוך ביתו את גיסו היתום האדמו”ר רבי שמואל פרענקל אב”ד דאראג. רבי אליעזר ליפמן שטיין (תקל”ח - אב תרי”א) מרבני הונגריה. בתחילה, כיהן כאב בית דין בקהילת דנדיש, הונגריה. בשנת ה'תקצ”ז עבר לכהן כרב בסעליש. בשנת תקצ”ט, ביקש לעלות לארץ ישראל ואף קיבל המלצה מרבנו החתם סופר שנכתבה לנדיבי עם לעמוד לצידו. במסעו, הגיע לעיר סערדאהעלי, שם נשאר לכהן שם עד לפטירתו באב ה'תרי”א. התכתב בהלכה עם גדולי דורו, ביניהם החתם סופר, מהר”ם א”ש, רבי יהודה אסאד ועוד. בנו רבי מרדכי אריה ליב שטיין מתלמידי הדברי חיים מצאנז כיהן כאב”ד גרוסוורדיין. חיבר מספר ספרים, ביניהם: 'אבל משה' הספד על רבנו ה'חתם סופר'. 'עיר שושן' ועוד.