מני אז שצר הצורר בא אל מדינתי - מכתב ארוך, מרטיט ומרגש - כולו בכתב יד קודשו וחתימתו של הגאון המפורסם רבי ישראל וועלץ זלה”ה ראב”ד בודאפעסט - ירושלים תש”י - מכתב ארוך ביותר בד”ת, עם קדם מכתב מרגש ומרטיט - כולו בכתב ידו ופעמיים חתום בחתי”ק של הגאון המפורסם רבי ישראל וועלץ זלה”ה ראב”ד בודאפעסט - ממוען אל הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל - ירושלים תש”י | 1950. הימים ימי תקופת הצנע, וזמנים בהם גדשו את ערי הארץ עולים מכל תפוצות ישראל וכן מאות רבנים משארית הפליטה. רבנים אשר הנהיגו קהילות מפוארות בישראל, התגוררו בדירות זעירות וסבלו ממחסור קשה ועניות מעיקה. בתחילת מכתבו מתאר רבינו לרב הראשי את בריחתו מהונגריה ואת קשייו כפליט בארץ ישראל ”ועכשיו גלגל החוזר בעולם עבר גם עלי בעוה”ר ממדינת הונגריה לא הניחו להוציא שום ערך או כסף אף לא אוצר הספרים שלי - ועתה אין אני יודע לאיפה לפנות ואל מי מקדושים... אחרי התלאות וטלטולי דגברא והרפתקאות שעברו על ראשי מני אז שצר הצורר בא אל מדינתי הקודמת והפילני מאגרי רמא... ואמר החכם ההכרח לא יגונה אף כי לא ישובח...” את החלק הזה של מכתבו מסיים רבינו ברוב ענוותנותו בחתימה המקורית ”אדם מועט לעולם ישראל וועלץ” בעמודים הבאים בא רבינו בפלפול ארוך בעניין חרש המדבר ואינו שומע אם יכול להוציא אחרים. על חלק זה חותם הרב וועלץ בחתימתו הארוכה ”ישראל וועלץ מלפנים ראב”ד דק”ק פעסט וכעת בירושת”ו...”. שלשה דפים, ארבעה עמודים כתובים. 22X25.5 ס”מ. מצב טוב. הגאון האדיר רבי ישראל וועלץ (תרמ”ז - תשל”ד), תלמיד בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג, ראב”ד בבודפשט עד השואה, ולאחר מכן מורה הוראה בירושלים. ומראשי 'אוצר הפוסקים', מחבר שו”ת דברי ישראל ג' חלקים, נודע בכח ההלכה לאחר השואה כשהיה ממתירי העגונות המפורסמים ביותר. יגיד עליו רעו: נקבר בסמיכות ממש לציונו הקדוש של אדמו”ר רבי אהרן מבעלז זצוקללה”ה.