דף בכתב יד קודשו של ריש גלותא דבבל רבינו בעל הבן איש חי זיע”א דף סגולה - סגולה: דף בכתב יד קודשו של רבינו יוסף חיים בן אליהו - מרן הבן איש חי מבגדד זיע”א. כתב היד מכיל קטע מתוך דרשה בעניין הקהל את העם וחשיבות ההגעה לדרשת החכם בשבת קודש ”שבת של מי היתה”. ככל הידוע לא נדפס. כ-13X10 ס”מ. כתוב משני עבריו, בצד השני 3 שורות בלבד. מצב כללי טוב. רבינו יוסף חיים   - הבן איש חי זי”ע (תקצ”ה - תרס”ט), רבן של כל בני הגולה, מגדולי המנהיגים, המקובלים והפוסקים בכל הדורות. נולד בבגדד לאביו רבי אליהו [בן רבי משה חיים - שמוזכר בדרשה שלפנינו]. בהיותו בן 14 שנים בלבד התקבל לישיבתו של רבי עבאללה סומך חרף גילו הצעיר, ממימיו שתה וקיבל אותו כרבו המובהק. למעלה מחמישים שנה הנהיג ברמה את קהילת יהודי בגדאד, דרש ברבים, השיב לשואליו ושמעו יצא מסוף העולם ועד סופו. בספר 'רוב ברכות', לרבי יחזקאל משה הלוי כתב בהקדמה: ”אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו...”. ואכן, ספריו הרבים של רבינו הק' הכוללים למעלה מ-100 חיבורים [!] קנו להן מקום של כבוד בארון הספרים היהודי. לא כל כתביו של רבינו ראו אור בדפוס ובשנים האחרונות עמלים במכונים רבים ובעיקר במכון ”אהבת שלום” להוציא לאור עולם את דברי תורתו של רבינו, ופיוטיו הרבים שהנודע שבהם הוא ”ואמרתם כה לחי” לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שנתקבל בכל תפוצות ישראל. בשנת תרס”ח השתטח רבינו על קברו של הנביא יחזקאל, שם חיבר את ספרו ”מראות יחזקאל”, בחלוף שנה יצא שוב לקברו של הנביא אולם מחלה שתקפה אותו בדרך עכבה אותו סמוך לכפר 'גץ' וביום י”ג באלול תרס”ט הסתלק לבית עולמו. ארונו הושב לעירו בגדאד שם נטמן למנוחת עולמים. מקובל כי בשל רצונו העז של רבינו לעלות לארץ הקודש, זכה ועלה אליה לאחר פטירתו, על פי עדות מקובלי ירושלים צוין מקום גניזת ארונו בהר הזיתים.