ספר עין ישראל [עין יעקב] שני חלקים - אמשטרדם תפ”ה-תפ”ז | 1727-1725 - כרך עם שני חלקי ספר עין ישראל (עין יעקב - ראה להלן אודות שינוי השם), ”עם פירוש המלות ונוסף בו הספר בית יהודא (לרבי יהודה אריה ממודינא) ה”ה מאמרים מהש”ס מה שהשמיט בעל המחבר עין יעקב ז”ל... ונדפס באותיות גדולות ובכרך קטן למען כל איש בחקו ישא ולא יהיה עליו למשא”. בדפוס רבי שלמה פרופס, אמשטרדם תפ”ה-תפ”ז - 1727-1725. [1], קן; קעה דף. 18 ס”מ. עותק נאה עם פגמים קלים, מעט קרעים בשולי השער הראשון עם פגיעות בטקסט בגב השער. כתמים. מצב כללי טוב. כריכה ישנה מאוחרת יותר ללא שדרה. בשער הספר רישום בכתב יד עתיק: ”זאת נדב ה”ה הב”ח כ”ה ליב בן המנוח הרב החסי' כמהור”ר שמשון סגל זצ”ל” (כפי הנראה מדובר ברבי יהודה ליב אב”ד שענלאנק בן רבי שמשון סג”ל אב”ד ראוויטש). עין ישראל - עין יעקב החיבור הנודע עין יעקב מחשובי ספרי היסוד של ארון הספרים היהודי, הוא חיבור הכולל אסופה של מרבית אגדות הש”ס המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. הספר חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב - הרלב”ח.  הספר ראה אור בדפוס לראשונה בשאלוניקי בשנת רע”ו, לאחר פטירת הרב המחבר. ומאז יצא במהדורות רבות עד ימינו אנו. בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה במאה ה-16, הכריזה האינקויזיציה של ונציה על ה”עין יעקב” כספר אשר יש בו דברי ”כפירה” (עפ”ל) והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי. בשנת שכ”ו (1566) הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל”עין ישראל”, עקב איסור הדפסתו מהאפיפיור. בשנים מאוחרות יותר חזר שמו המקורי של הספר למקומו הראוי לו והוא נודע בשמו ”עין יעקב”.