כוס של ברכה! גביע לקידוש שניצוק ממטבעות צדיקים לברכה מגדולי החסידות - פולין 1840 לערך - כוס לקידוש כסף, נוצק ממטבעות כסף שניתנו לברכה ושמירה ע”י צדיקים מהדורות הקודמים - ראה להלן. בתחתית חותמת: ”12” המעידה על אזור ותקופת ייצור - פולין / גליציה שנת 1840 | ת”ר לערך. כעבור כמה עשרות שנים נוספו עליו עיטורים הפעם בקצה אחר של העולם - צפת סוף המאה ה-19. העיטורים נעשו בעבודת חריטה עדינה ביד ומתארים את המקומות הקדושים בתוך שלושה חלונות מסביב לכוס: הכותל המערבי, מערת המכפלה, וקברי מלכי בית דוד. בינותם צמחייה ומסגרות עדינות. מידות - גובה: 6.7 ס”מ. קוטר מרבי: 6 ס”מ. משקל: 67 גרם. דפיקות ופגמים קלים - ראה תמונות. וזה סדר השתלשלות הגביע! גביע זה נעשה לבקשת הגאון החסיד רבי יעקב סופר זי”ע מטבריה ממטבעות קודש לשמירה ברכה והצלחה - מטבעות הכסף היו בידי המשפחה מאביו הגה”ח רבי ישראל אהרן סופר ומאבות אבותיו וממה שהוא עצמו קיבל מצדיקי דורו לפני שעלה לארץ הקודש מהוסיאטין. מסורת המשפחה! רבי ישראל אהרן הראשון ואבותיו הסתופפו בצל רבים מהצדיקים בדורו  גדולי החסידות מהדור הראשון, בהם הרה”ק רבי יחיאל מיכל ”המגיד מזלאטשוב” תלמיד הבעש”ט, הרה”ק בעל ה”צמח ה' לצבי”, הרה”ק בעל ה”אהבת שלום” אבי שושלת קוסוב-ויז'ניץ ועוד צדיקים רבים. מהם קיבל מטבעות ברכה ושמירה. רבי ישראל אהרן עלה לארץ ישראל ונפטר בטבריה בשנת תר”א. במסורת בע”פ במשפחה נאמר שיש בגביע זה מטבע שמירה מהרה”ק מזלאטשוב. בנו הגה”ח רבי יעקב הנ”ל, עלה לארץ הקודש מהוסיאטין אחר פטירת אביו בארץ ישראל בשנת תרי”ג בהיותו בגיל 27. לפני עלייתו נתן את כל המטבעות הקודש שהיה בידי המשפחה לצורף שיתיך אותם ויעשה מהם גביע, הסיבה הייתה להצילם מידיהם של פקידי המכס שכל מטבע היו מחרימים ואילו חפצים כמו גביע היו משאירים. בארץ ישראל התיישב בטבריה ואת הגביע מסר לאמן צפתי בכדי שיעטרו בחריטות בו עיטר אותו. רבי יעקב סופר כאביו המשיך להסתופף בצל צדיקי דורו - אדמור”י ויז'ניץ ורוז'ין ועוד צדיקים. ת”ח מופלג וסופר סת”ם, מחברי כולל ויז'ניץ בטבריה. נפטר בטבריה בשנת תרמ”ח, שם מנוחתו כבוד. הדור השלישי והרביעי! הגביע עבר לבנו הגה”ח רבי ישראל אהרן סופר ממונה כולל ויז'ניץ בטבריה מאנשי מעלה שהרה”ק משינאווא שהכירו כתב בעדות שהוא הממונה היחיד הנאמן על כספי ארץ ישראל. (דברי יחזקאל מכתב ט”ו). נסע פעמים מספר לחצר הקודש קרלין והסתופף בצילו של האדמו”ר הזקן ולאחריו אצל בנו בסטאלין. רבי ישראל אהרן נפטר בשנת תרע”ד. יצוין כי רבי ישראל אהרן חותם במכתב למרן בעל ”אהבת ישראל” (נמצא בארכיון פקו”מ)  שהוא נכד הרה”ק מדרוהוביטש. בנו הגה”ח רבי אשר סופר, חתניו מחשובי חסידי עיה”ק צפת וטבריא. משם עבר הגביע לבנו הגה”ח רבי אשר סופר מיקירי קרתא דטבריה שנפטר בצלילות הדעת בגיל 98 בשנת תשמ”ו. לאחמ”כ עבר הגביע לבנו הגה”ח רבי יעקב יצחק סופר זצ”ל מירושלים ר”י ”מתיבתא דרבי יוחנן” טבריה – ירושלים. גביע קודש! כפי המסורת במשפחה בגביע זה השתמשו צדיקים רבים שביקרו בטבריה, היות ונודע לו ערך עליון מעצם מקורו וייצורו. אבות המשפחה כיבדו את הצדיקים הרבים שהגיעו לביתם - לפעמים במיוחד כדי להשתמש ולשזוף את העין בגביע זה ולומר עליו ”לחיים” או להרימו ל”כוס של ברכה” מחמת חביבתם לחפץ קודש זה. בנוסף לזאת, בכל אירוע חשוב שהיה בעיר טבריה בשנים ההם, היה זה הגביע שמקומו לא נפקד ובו קידשו נישואין וזימנו בסעודות מצווה ובריתות. מטבע הדברים השתמשו בו כל סלתה ושמנה של יהדות טבריה של מעלה כגון הרה”ק רבי מרדכי חיים מסלונים הרה”ק רבי משה קלירס הרה”ק רבי שמואל העליר מרא דאתרא צפת שהיה מחותן עם רבי ישראל אהרן ועוד. בין הצדיקים שידוע אודותם שהשתמשו בגביע לפי מסורת המשפחה מאב לבן, הם: הרה”ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב שרבי ישראל אהרן נתקרב דרכו לבית אהרן וסעד רבות בבית ר' יעקב בביקוריו בטבריה, הרה”ק ה”דברי יחזקאל” משינאווא, הרה”ק רבי אברהם אלימלך מקארלין, הרה”ק רבי יוחנן מקארלין, האחים האדמור”ים לבית ויז'ניץ בני של הרה”ק ה”אהבת ישראל” מוויז'ניץ - ה”דמשק אליעזר”, ה”אמרי חיים”, ה”שארית מנחם” מווישווא, ה”מקור ברוך” - כשהיו בארץ בל”ג בעומר בשנת תרצ”ה אז הוזמנו ע”י רבי אשר סופר הנ”ל לסעודת מצווה בביתו בטבריה .