עותק מיוחס במיוחד עם הגהות: שו"ת כתב סופר ושו"ת אמרי אש - מהדורות ראשונות לעמברג פרשבורג ודרוהוביטש תרי"ב-תרנ"ד | ...

עותק מיוחס במיוחד עם הגהות: שו"ת כתב סופר ושו"ת אמרי אש - מהדורות ראשונות לעמברג פרשבורג ודרוהוביטש תרי"ב-תרנ"ד | 1852-1894

כרך המכיל כמה ספרים.

1. שלושה חלקים משו"ת תשובות כתב סופר מאת הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר אשר כונה ע"ש ספרו זה ה"כתב סופר" בנו של רשכבה"ג מרן ה"חתם סופר" זי"ע.

שני חלקים על יורה דעה. מהדורה ראשונה - פרעסבורג - חלק א: תרל"ט | 1879. חלק ב: תרמ"ד | 1884. [1], עה, [3], עו-קלז דף. שער נפרד לכל חלק. חלק חושן משפט: מהדורה ראשונה - דראהאביטש תרנ"ד | 1894. מח, כב דף. כב הדף האחרונים כוללים: קונטרס סופר מהיר לרבי יצחק ליב סופר (סטפנסקי ספרי יסוד עמ' 84 בהוספות).

2. שאלות ותשובות אמרי אש, חלק א' על אורח חיים ויורה דעה, מאת הגאון רבי מאיר אייזנשטאט מאונגוואר זצ"ל המכונה מהר"ם א"ש. הובא לדפוס ע"י בני המחבר, מהדורה ראשונה - לעמברג שנת תרי"ב | 1852. [3], פב דף. הסכמות מאת הרבנים הגאונים: רבי יחזקאל בנעט אב"ד נייטרא ומבעל ה"כתב סופר" זצ"ל.

כרוכים יחדיו, ללא שדרה, שערים מכתב סופר יורה דעה קרועים לרחבם, דפים אחדים משוקמים עם חסרון, באמרי אש נזקי עש ממוקדים בקצת מקומות, כתמים, מצב כללי טוב.

בשער ראשון ובדף שלאחריו, חותמת בעלות: "ה"ק יוחנן בה"ג מהר"ם סופר זצ"ל אבדק"ק ערלוי יע"א" - האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי (תרפ"ד - תשע"ו) דור חמישי למרן החת"ס, תלמיד מרן אדמו"ר רבי אהרן מבעלז, הקים את ישיבת ערלוי ועמד בראשותה כיובל שנים עד לפטירתו בשנת תשע"ו. היה מפורסם כגאון גדול בתורה וכעובד אלוקים ואיש קדוש. כיהן כחבר וכנשיא מועצת גדולי התורה שנים רבות ונמנה על קברניטיה של היהדות החרדית בתקופות הרות גורל.

בשער לשו"ת אמרי אש מופיעה חותמת בעלות מעט מטושטשת: "מאיר איזראעל אב"ד דק"ק בילקע והגליל" - רבי מאיר איזרעאל אב"ד בילקע (נפטר בתרע"ו?). היה תלמידו של הרב מטשענגער בעל "מנוחת אשר", וכן נשא ונתן עם המהר"ם שיק. בערוב ימיו עלה לאה"ק והתמנה לדיין בבית דין החסידים בירושלים. משנת תרע"ד הוא מופיע חתום על מכתבי ביה"ד יחד עם הדיינים רבי ליפמאן דוד שבאקס ורבי בצלאל ישעיה בערינשטיין. כיהן כרב של בילקע ככל הנראה משנת תרל"ד [על מקומו של רבי יעקב קאפיל קליין בן הרב מסעליש] עד עלייתו לירושלים.

על סיבות עזיבתו/בריחתו מבילקע מסופר כי בשל חששם של בני עירו מחובת הגיוס היה נוהג לרשום פרטים לא נכונים ברישומי הלידות, כמו שינוי גיל הילדים או רישום בנים בתור בנות. ומשנתגלה הדבר לשלטונות, שרף מהרה את החדר בו נמצאו הרשימות ועזב את עירו.

רישום וחותמת: "חיים גרשון כ"ץ בן מו"ה ברוך הכהן ז"ל נכד הרב הגאון זצ"ל אב"ד דק"ק טאלליא יע"א".

בגוף הספר מספר הגהות משמעותיות בשולי הגיליון.