מכירה פומבית 63
קודש, חסידות, גר"א, קבלה, מכתבים, פולמוס, כתבי יד, יודאיקה, סלאוויטא וזיטאמיר, חפצי קודש ועוד
מורשת
צור קשר עם בית המכירות
22.3.23
רח' הרב אברהם יצחק הכהן קוק בני ברק, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 256:
ספר יסוד ועותק מיוחס במיוחד: צל"ח על מסכת ביצה - מהדורה ראשונה פראג תקנ"ט | 1799
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
300
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
ספר יסוד ועותק מיוחס במיוחד: צל"ח על מסכת ביצה - מהדורה ראשונה פראג תקנ"ט | 1799
ספר ציון לנפש חיה, המוכר יותר בר"ת "צל"ח", על מסכת ביצה, מאת הגאון הגדול בדורו רבי יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה" זי"ע.
מהדורה ראשונה - פראג תקנ"ט | 1799. [2], סה דף. סטפנסקי ספרי יסוד 79.
הסכמות רבות וחשובות מאת הגאון רבי
מרדכי בנעט מניקלשבורג ורבני פראג, מגנצא, פיורדא, אמשטרדם, וכל גדולי רבני התקופה שבאשכנז. ללא כריכה, כתמים ונזקי עש, מספר דפים ראשונים עם השער מנותקים כקבוצה, מצב כללי בינוני.
עותק זה היה בבעלותם של דמויות רבניות חשובות משך כמה דורות.
1. בראש השער חתימה עתיקה עם השם:
"שמואל זנוויל? העליר" - יתכן ומדובר (לא מצאנו חתימה נוספת לשם השוואה) ברבי שמואל זנוויל הלר מפשמישל (תק"ן - תרי"ט) בן רבי אריה ליב אב"ד זמושץ. בילדותו התחנך בברודי והיה מלמדני העיר, שם זכה להערכה רבה מצד הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. היה מרבותיו של מרן ה"דברי חיים" מצאנז בצעירותו (וונדר גליציה עמ' 679).
2. בדף הפורזץ רישום בעלות עתיק המעיד כי עותק זה היה בבעלותו של
רבי שאול הלוי וואהל אב"ד טורבין בן רבי נפתלי הירץ הלוי וואהל אבד"ק טארניגראד, נקרא ע"ש סבו הגאון רבי שאול וואהל שהיה "מלך פולין ליום אחד". בסוף ימיו בשנת תקפ"ב, עבר לדור לעיר זאמאשטש מקום מגוריהם של שני בניו: רבי ישראל איסר חתן רבי יצחק הויכגעלערענטער המרא דאתרא בעל ה"זכרון יצחק". ורבי משה [יושע העשיל] שהיה מגדולי תלמידי הגאון הישועות יעקב בלעמבערג. אחרי פטירת מחותנו הנ"ל בזאמאשטש מילא רבי שאול את מקומו ברבנות העיר עד לפטירתו בשנת תקצ"א ושם מנוחתו כבוד.
3. בשער הקדשה בכתב יד ובתחתיתה
חתימת ידו של האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב (תרס"ה − תשמ"ד) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ ומוכר בתואר: ה"אמרי אש" זצ"ל.
בשנת תש"ח אחר פטירת אביו האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, מונה לממלא מקומו. לטישים שהיה עורך בבית מדרשו בתל אביב היה מגיע קהל מגוון, חסידי פולין, בחורי ישיבה ליטאים, חניכי תנועות הנוער הדתיות וחילונים. היה גם פעיל בענייני ציבור ומשנת תשל"ג כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנת תשל"ח (1978) זכה בתואר כיקיר תל אביב. בתשמ"א הקים ישיבה על שם אביו בבני ברק.
כמו אבותיו הקדושים היה אף הוא מלחין דגול והלחין מאות ניגונים, סגנון השירה וההלחנה שלו דמה בתחילה לזה של אביו, אך הוא השתנה מאוחר יותר והתאפיין במקצבים פשוטים ואיטיים יותר. כמה משיריו ידועים בציבור ללא ידיעה שהוא המלחין.
בנוסף חותמת שלו.
בדף הפורזץ רישום עתיק עם השם "יעקב מאפטא" וחותמת: "ארי' יהודא ליב ריינמאן שעדליץ". - לא נבדקו לעומק.
תפריט נגישות
