איגרת היסטורית. כולה בכתי”ק הראשון לציון רבי שלמה משה סוזין זיע”א עם אזכור של החת”ס לראשי קהילת המבורג בבקשה דחופה לפדיון הרבנים השבויים בטבריה - המבורג תקצ”ה | 1835. - כשנה לפני פטירתו. מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון הראשון לציון רבי שלמה משה סוזין לראשי קהילת המבורג, אשר יצא בשליחות מיוחדת לערי אירופה לאסוף כסף עבור פדיון הרבנים השבויים בטבריה בידי הקצין המצרי איברהים פאשא אשר השתלט באותם ימים על ערי סוריה וארץ ישראל. במכתבו כותב הראשל”צ כי נתפסו על ידי פאשא עשרים רבנים ונגזרה הגזרה כי רק אם יתנו כופר נפשם חמשת אלפים פייאסטר ישוחררו, ואף שמכרו כל אשר להם עדין לא הגיעו לסכום המבוקש, ונאלצו לבקש מהישמעאלים הלוואה לפדותם. הפרשה זעזעה את כל יהדות התפוצות ורבי שלמה נשלח לרבות מערי אירופה לאסוף עבורם את הכסף הנותר לפדיונם מתוך המכתב ...  ”ואני באתי לכל ערי אירופה ויש בידי כתבים מהרבנים ארוכים וקצרים...ובפה מהגאון ר”מ סופר והגאון מוהר”ר שמואל לנדא...” - הלוא הם רבותינו מרן החתם סופר ורבי שמואל לנדא בנו של הנודע ביהודה... ”על כן מחלה פניכם שתרחמו על אחיכם ישראל... וזהו פדיון שבויים האמיתי...”. רבי שלמה משה סוזין (נפטר בכ”ח בכסלו ה'תקצ”ו) הראשון לציון, מגדולי חכמי ירושלים בשנות הת”ק, שימש כשד”ר עבור עניי אר”י בארצות רבות, בשנת תקפ”ד מונה לתפקיד ראש חכמי ירושלים, ”הראשון לציון”. נפטר בכ”ח בכסלו ה'תקצ”ו , ונקבר בחלקת הרבנים הספרדיים בבית הקברות הר הזיתים, לצד קברו של הראשון לציון, רבי רפאל משה בולה. כתב תשובות רבות, חלק קטן מהן נדפסו בספריהם של חכמי הדור ”חקקי לב” לרבי חיים פלאג'י, ”חוקי חיים” לרבי חיים אברהם גאגין ו”חקרי לב” לרבי יוסף רפאל חזן. הרקע לשליחות המופיעה במכתב שלפנינו : בשנת 1831 עלה אבראהים בראש צבא בן 40,000 חיילים על ארץ ישראל. הוא כבש את עזה, רמלה, יפו, חיפה וירושלים ללא קרב, ואת עכו לאחר מצור אכזרי של ששה חודשים. על התושבים המוסלמים הוא ציווה לאסוף את הנשק מתושבי ארץ ישראל, שלל זכויות של נכבדיהם ודרש מהם לגייס לצבאו אחד מכל חמישה צעירים. 27*22 ס”מ. קרעים קלים בשולים. מצב טוב.