מכתב ארוך והיסטורי מאת הוד כ”ק אדמו”ר הריי”ץ מליובאוויטש נ”ע אודות מצות לשלושת מליון יהודי רוסיה עם תוספת בכתב יד קדשו ובחתימת קדשו המליאה - ריגה תרפ”ט | 1929. אגרת קודש מתאריך י”ז אדר א' תרפ”ט בתקופת שהותו של הרבי ריי”צ בריגה, לטביה. לשם עבר הריי”צ לאחר ששוחרר בי”ב תמוז תרפ”ז מהכלא הסובייטי, שם היה אסור בגין פעילותו הקדושה להפצת היהדות. במכתב המנומק להפליא מאריך הריי”צ אודות המצב בברית המועצות בכלל ובמצב היהודים שם וכלשונו ”שלושת מליוני יהודים ברוסיה הסובייטית כן ירבו”, הריי”צ מאריך בבהירות מדינאית רבה אודות המצב בגשמיות וברוחניות. המכתב ממוען לקהילת אנטוורפן שמתבקשים על ידי הריי”צ לפעול ולהפעיל עבור מצות ליהודי רוסיה לחג הפסח, הריי”צ מספר כי קיבל רשיון מרוסיה להכניס סך מסויים של מצות, ”ועתה חוב קדוש של כל היהדות באירופה ובאמריקה לחוש לעזר הנכאים לאחר שניתנה היכולת הזאת”, מעניין לציין כי לפי הרישומים (ראה להלן) האישור להכנסת מצות התקבל רק באדר ב', ייתכן כי הריי”צ קיבל מידע לפיו האישור עתיד להתקבל. מלחמתו של הרבי ריי”צ למצות עבור יהדות רוסיה, תרפ”ט. השנה היא תרפ”ט. רק לפני שנה וחצי יצא הרבי הריי”צ את אדמת רוסיה הארורה. מלחמתו נגד השלטון הקומוניסטי לא עצרה כעת, היא רק החליפה פנים ולבשה צורה אחרת. גלויה ונועזת יותר. מחוץ לגבולות רוסיה, יכול היה הרבי לצאת בחופשיות נגד ממשל הרשע ולהוקיע את קלונו ברבים. אחת מאותם הזדמנויות, הייתה בראשית שנת תרפ”ט, במהלך מערכה שבה פעל הרבי בעוצמה רבה כנגד המעצמה הגדולה, ללא חת וכנגד כל הסיכויים. כחלק מהשיטה הקומוניסטית שהוחלה באותם ימים, הוענק לכל אזרח בברית המועצות פנקס אישי, שבאמצעותו ניתן היה לקבל קצבה של מזון. אין שימוש בכסף פרטי – כל אחד מקבל את הקצבה הראויה לו. מציאות מוזרה זו, הביאה את יהודי רוסיה לבעיה חמורה, לקראת חג הפסח של שנת תרפ”ח. באותה השנה הושלם השינוי - השטחים החקלאיים עברו באופן סופי לידי השלטון, צריכת המזון נעשתה באמצעות הפנקס, וכאשר ביקשו היהודים לקנות קמח לאפיית מצות, נתקלו באטימות מרושעת. השלטון לא מכר קמח אלא רק לחם לפי קצבה. לא ניתנה אפשרות לקנות קמח, וממילא, לא התאפשרה כמעט אפיית מצות בתוככי ברית המועצות. מי שנחלץ לעזרתם של יהודי רוסיה, היה אדמו”ר הריי”צ שיצא רק שנה וחצי קודם לכן מבעד למסך הברזל המפורסם. מאז יציאתו את רוסיה, הוא מינף את פעולותיו וגייס רבים לעזרת הפעילות המחתרתית שהותיר אחריו. ממקום מושבו בריגה שבלטביה יצאו אגרות לכל רחבי תבל, וקראו לרבנים, עסקנים ושאר אישי ציבור להתמודד עם האתגרים שמציב השלטון הקומוניסטי למיליוני היהודים שתחת ממשלתו. (התמונה שבפריט צולמה בתקופה זו בשנת תרפ”ט) ”לפי הידיעות הבאות מכל מרחבי מדינת הסוביטים, בלי הבדל חבל וארגוב” כותב הרבי למנהיגי ציבור שונים, ”..קמח בשביל מצה אין להשיג, וכולם צועקים מנהמת לבם לתת להם עזרה בקמח בשביל מצה, או מצה אפוי' ובכסף לא יושעו, כי אפסה התקוה להשיג קמח...”. המערכה על המצות ליהודי רוסיה החלה בחודש טבת תרפ”ט. השניים אותם הפקיד הרבי על המערכה היו חתנו הרש”ג, ור' מרדכי דובין העסקן החב”די המפורסם. שני אלו, שהיו מסורים בכל מאודם להוראות הרבי, הטילו את כל כובד משקלם על מנת להוציא לפועל את תוכניתו של הרבי. הם יצאו למסע סביב אירופה, שתכליתו הייתה הפעלת לחץ בינלאומי על הרוסים שיאשרו הכנסת קרונות של מצות עבור יהודי המדינה. מטרה נוספת למסע זה הייתה להשפיע על יהודי העולם להוזיל מכספם עבור המבצע שעלה הון תועפות. אדמו”ר הריי”צ שיגר מכתבים ומברקים לרבנים בעלי השפעה, כשהוא מבקש שיצאו בקול קורא. בין הרבנים אליהם פנה הרבי, היו הרב קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. שניהם נענו ויצאו בקול קורא שעורר הדים כמצופה. גם רבני ערים בארץ קראו לקהל עדתם לתת את חלקם למגבית. רוח ההתעוררות פקדה את כלל יהודי העולם, למשמע זעקתם של יהודי רוסיה המתחננים לחגוג את חג החירות כהלכתו. בשלהי חודש אדר ראשון יצא הרבי הריי”צ בעצמו לברלין, שם נפגש עם עסקני הציבור שפעלו במרץ למען המבצע. ימים ספורים לאחר מכן, בב' אדר שני, הגיע האישור המיוחל מהממשל הרוסי – תותר כניסת קרונות רכבת מלאי מצות עבור היהודים במדינה! השמחה הייתה רבה. המצות נאפו, נארזו והעומסו במשלוחים. הקרונות הראשונים יצאו לדרך. אלא שההתלהבות הגדולה הצטננה במהירות. הרוסים לא באמת היו אדיבים כל כך. התברר כי הם מבקשים להטיל מס גבוה, ולהחשיב את המצות כמאכל מיוחד שהכנסתו למדינה תעלה מס כפול ומכופל מזה של לחם רגיל במדינה. שוב הופעלו לחצים ועסקני ציבור נכנסו בעובי הקורה. זה לא עזר הפעם. הרוסיים התעקשו על סכום גבוה, אבל לא נותרה ברירה והמס הגבוה שולשל לידיהם. היה זה סכום עצום, אבל עצומה הרבה יותר הייתה השמחה על הצלחת המבצע. בתוך עשרים ושישה ימים, מאז התקבל האישור, יצאו עשרים ושמונה קרונות עמוסי מצות עבור היהודים שמעבר למסך הברזל. במכתבו של הרש”ג לרב יוסף חיים זוננפלד, בו הוא מעביר דו”ח על השתשלשות העניינים, הוא מספר: ”וגם מכל מקום ומקום העסקנים והרבנים לבשו גבורה להודיענו בת”ג [-מברק] על דבר בא הוואגאניס [-קרונות] (דבר שלא יאומן כי יסופר).. ולא עשו השלטונות דבר לכותבים, ולא הפריעו החלוקה כלל, ולא עכבו את הוואגאניס [-קרונות] כלל”. ביום כ”א באדר בישר עיתון ”הארץ”, בעזרת התרומות וההתגייסות ההמונית, נשלחו לרוסיה מאה טון של מצות, שיחולקו ל15 אלף משפחות. המבצע הצליח לחלוטין. האישורים המיוחלים התקבלו, המצות הגיעו ליעדן, והשמחה בקהילות היהודים ברוסיה הייתה גדולה. 28 קרונות מצה נכנסו לרוסיה, והגיעו לידיהן של אנשי קהילות יהודיות ב-17 עיירות שונות ברוסיה. קרון או אף יותר מקרון לכל עיירה, בכל מקום לפי הצורך. יחד עם משלוחי המצות, נשלחו גם 5689 חבילות קמח מצה לכתובות פרטיות ב-404 עיירות רוסיה. באור לי”ג ניסן התקבלה הידיעה אצל הרבי הריי”צ,