שולחן ערוך אבן העזר וילנא תר"ס, עותק הגאון האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם האדמו"ר מסטראפקוב, כמה הגהות ...

שולחן ערוך אבן העזר וילנא תר"ס, עותק הגאון האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם האדמו"ר מסטראפקוב, כמה הגהות בכתב ידו!!! אוצר של ממש, שולחן ערוך בו למד אחד מגדולי הדור לפני עשרות שנים. הספר מספרי ישראל שניצלו מההשמדה בפולין.

כ"ק אדמו״ר הרה״ק רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם זצ״ל נולד בעיר סטראפקוב שבגליציה בד׳ ניסן תרס״ח, לאביו האדמו״ר רבי ישכר בער ליפשיץ מאונגוואר זצוק׳׳ל הי׳׳ד, שהיה דור רביעי בן אחר בן לגה״ק בעל ה׳׳אריה דבי עילאי׳׳ זצוק׳׳ל תלמידו המובהק של החוזה מלובלין זי׳׳ע. אמו היתה בתו של רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ׳׳ל נכד ה׳׳דברי חיים״ מצאנז זצוק׳׳ל.

למד בצעירותו אצל גאוני אונגוואר ואצל סבו הקדוש בעל ה״דברי שלום״, ועלה במעלות התורה והיראה. בתר״צ נשא את בת דודו הגה״צ רבי יצחק ראובן ליפשיץ זצ׳׳ל אב״ד טשרנידונייץ. בתרצ״ב נתמנה לאב״ד בעיר יאבלונקה בגליציה, ואח"כ נעשה לדומ״צ בעיר בערגסאס. גאוני הדור העריצוהו מאוד, והגה״ק בעל ה״מנחת אלעזר״ זציק׳׳ל היה סומך את ידיו על פסקיו.

בשנות השואה איבד את אשתו וילדיו ל״ע, וסבל נוראות במחנות הריכוז אושוויץ דכאו ועוד, אבל אמונתו הלוהטת עמדה לו לחזק גם את אחיו הנדכאים ולהפיץ תורה ואמונה בתנאים הקשים ביותר. לאחר המלחמה נתמנה לרב בעיר באמבערג שבגרמניה, הוא עמל בכל כוחו לחזק הדת, הכניס בעצמו מאות ילדים בבריתו של אברהם אבינו, והפיח רוח חיים בשארית הפליטה.

לאחר המלחמה הקים את ביתו מחדש עם בתו של הגאון רבי יחיאל מיכל שלאגער אב״ד בוקשביץ, ובכסלו תש"ט עלה לארץ הקודש. בתחילה שימש כרב ברמלה שם הקים את בית המדרש ״דברי חיים״, והיה נודד ברחבי ארה״ק לעורר יהודים לשמירת התורה. הוא זכה לקירוב מיוחד ולעידוד בפעולותיו, מזקני צדיקי הדור האדמורי׳׳ם מבעלזא ומויז׳ניץ זי׳׳ע.

בו׳ אייר תשי״ד נפטר בארה״ב ללא בנים דודו האדמו״ר הקדוש רבי מנחם מענדל מסטראפקוב זצ׳׳ל, וחסידי סטראפקוב הכתירוהו לממלא מקומו של דודו. הוא הקים את בית מדרשו בירושלים, והוציא לאור את דברי התורה של דודו בספר ״דברי מנחם״. כן הוציא לאור את הספר ״דברי יחזקאל׳׳ של זקנו הרה״ק משינווא. כמו״כ שימש גם כחבר הבד״צ של העדה החרדית הספרדית בראשות הגאון רבי יעקב מוצפי זצ״ל. בלילות, לאחר תיקון חצות, היה לומד קבלה עם ידידו הגאון המקובל רבי אהרון סלוטקי זצ״ל.

האדמו״ר מסטראפקוב היה ידוע כבקי עצום בנגלה ובנסתר, מומחה בענייני הוראה למעשה, ועובד ה׳ במסירות נפש. בשנותיו האחרונות סבל יסורים קשים, אבל המשיך בעבודת הקודש מתוך שמחה. עד שנסתלק לאחר שמונים ושבע שנות קדושה וטהרה, ביום ו׳ בכסלו תשנ״ה. תשובותיו בהלכה נדפסו בתשט״ז בספרו הגדול ״דברי יחזקאל שרגא״.

ב״אגרות קודש״ מוצאים אנו קשרי מכתבים מעניינים בינו לבין הרבי . במכתב א'עב מכ״ט סיון תשי״א – הרבי משתתף עמו בהכנסת כלה עפ״י בקשתו, ובשולי הגליון כותב ביאור בעניין תורה והכנסת כלה מה קודם. במכתב נוסף א׳קע מג׳ אלול תשי״א מעודדו להפיץ את לימוד הלכות שמיטה בארה״ק. ואמנם זכה הגה״צ לחבר ספר מיוחד להלכות שמיטה, ובהמלצת גדולי הדור חולק הספר בשנת השמיטה תשי״ב בכל מוסדות החינוך העצמאי.

בשנת תשט״ו שלח לכ״ק אדמו׳׳ר קונטרס מספרו ״דברי יחזקאל שרגא״ וביקש לקבל הסכמה. הרבי עונה לו באגרת ג׳תרפב מכ״ט תמוז תשט״ו שכ׳יק מו״ח אדמו״ר הריי״צ וכן כ״ק אדמו׳׳ר הרש״ב לא נתנו הסכמות וכן גם מנהגו, אבל כותב לו הערות בנגלה ובנסתר על הקונטרס ששלח. ההערות הם בעניין: דביקות בצדיקים. ציצית עבודת מכונה ומצת מכונה. כמו״כ מעוררו אודות הפצת לימוד פנימיות התורה. אריכות גדולה יש במכתב זה אודות דחיית הרעיון של הקמת סנהדרין בדורנו או בדומה לזה.

הגאון זצ״ל היה מידידי חב״ד הקרובים והביע תמיד הערכתו לפעולות הרבי בהפצת תורה ויראת שמים בכל העולם. כמו כן תמך בגלוי בשיטתו של הרבי בכמה נושאים בענייני השקפה והפצת היהדות.

עודד מאד את תקנת לימוד הרמב״ם היומי, ולקראת חגיגת הסיום בשנת תשנ״א כתב: ״הנני בזה לברך אתכם מקרב לבי, שהקב״ה יעזרכם הלאה לקרב את אחב״י בכל קצוי תבל תחת כנפי השכינה. וכ׳׳ק מרן אדמו״ר שליט״א יאריך ימים ושנים על ממלכתו עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. דברי ידידכם המוקיר מעשיכם. יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב, חבר הבד״צ עיה׳׳ק ירושלים תובב״א״.