קוויטעל שהוגש להרה"ק ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל ע"י האדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל.

...

קוויטעל שהוגש להרה"ק ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל ע"י האדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל.

קוויטעל בכתב ידו של הרה"ק ר' אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מ'תולדות אהרן', בו מוזכרים שמו, הרבנית, וצאצאיהם. שהוגש לפני רבן של ישראל הרה"ק ר' יואל מסאטמאר.

צאצאיו המוזכרים בקוויטעל: הרבנית אשת כ"ק האדמו"ר ר' דוד מלעלוב ארה"ב, הרה"צ ר' יוסף יואל קאהן כ"ק האדמו"ר ממבקשי אמונה, והרבנית אשת כ"ק האדמו"ר ר' נפתלי צבי מקאסאן בית שמש.

האדמו"ר ר' אברהם יצחק קאהן נולד בשנת תרע"ד לאביו ר' אהרן דוד בצפת. בילדותו עבר עם משפחתו לעיר הוניאד בהונגריה. שם למד אצל הגה"ק ר' ישראל פריינד מהוניאד ואצל הגה"ק ר' יהודה סג"ל רוזנר בסעקלהיד. כמו כן היה תלמידו וחסידו של הרה"ק ר' יואל מסאטמר. בלמדו בישיבת סאטמאר התקרב להרה"ק ר' אהרן ראטה בעל ה'שומר אמונים' שמאוחר יותר לקחו לחתנו לבתו היחידה ונעשה לחסידו. נישא לבת רבו בשנת תרצ"ט בעיר הוניאד, בשנת ת"ש הגיע עם חותנו לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנת תש"ז לאחר פטירת חותנו קיבלו עליהם רוב החסידים את מנהיגותו והיה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן". והקים את חצרו בשכונת מאה שערים. כיהן באדמו"רות כחמישים שנה עד לפטירתו בכ"ז כסלו תשנ"ז. השאיר אחריו חיבורים רבים בעבודת ה', כשהמפורסם מהם הוא ספר "דברי אמונה".

הרה"ק ר' יואל טייטלבוים נולד בשנת תרמ"ז לאביו בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגעט. מקטנות הצטיין בכישרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו הוסמך להוראה ע"י גדולי דורו. בחורף שנת תרס"ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. תחילה התיישב בעיירה סאטמאר. בשנת תרע"א התקבל לרב באורשיווא המונים התאחדו סביבו, עצותיו המחוכמות, ותפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ"ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה. בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ"ד. הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, והיתה מהגדולות בימים ההם. בתקופת השואה האיומה, עם היכנס הגרמנים להונגריה, הבריחו אותו לקלויזנבורג. בסוף תש"ד יצא עם רכבות ההצלה של ד"ר קסטנר, עד הגיעו לשווייץ ביום כ"א כסלו תש"ה. עם סיום המלחמה החל להקים מחדש את עולם התורה שנחרב, תלמודי תורה, ישיבות, ומוסדות חסד. לאחר תקופת זמן התיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר. התפרסם בעצותיו המחכימות, ברכותיו עשו פירות, ורבים נושעו על ידו. בשנת תשי"א נבחר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. השפעתו היתה עצומה על העולם היהודי כולו. ביום כ"ו אב תשל"ט עלתה נשמתו למרומים והובא למנוחות בקרית יואל במונורו. פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, "ויואל משה", "על הגאולה ועל התמורה", "דברי יואל".   

1 עמוד, 16.5x14 ס"מ, מצב טוב מאד.