מכתב מצמרר מאת הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אל אביה הרה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל אודות תקופת מלחמת השחרור ...

מכתב מצמרר מאת הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אל אביה הרה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל אודות תקופת מלחמת השחרור בשנת תש"ח בירושלים.

מכתב ארוך בן 2 עמודים ביידיש, שנשלח ע"י הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אשת הגה"צ ר' חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים האדמו"ר מסאסוב, אל אביה הרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר, בשנת תש"ח בתקופת מלחמת השחרור. המכתב מביע את הפחד והבהלה, השכול והצער שהיתה אז מנת חלקם של יהודי ירושלים.

הרבנית הצדקנית מרת חיה רויזא טייטלבוים היתה בתו הצעירה של הרה"ק ר' יואל מסאטמאר מזיווגו הראשון. אמה היתה בת הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. בילדותה התייתמה מאמה. עברה את אימי השואה, ולאחמ"כ הגיעה לארץ ישראל. היא נישאה להגה"צ ר' חנניה יום טוב ליפא מאייער - טייטלבוים האדמו"ר מסאסוב. היא לא האריכה ימים, ונפטרה ללא זש"ק.

הגה"ק ר' יואל טייטלבוים נולד בשנת תרמ"ז לאביו בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגעט. מקטנות הצטיין בכישרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו הוסמך להוראה ע"י גדולי דורו. בחורף שנת תרס"ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. תחילה התיישב בעיירה סאטמאר. בשנת תרע"א התקבל לרב באורשיווא המונים התאחדו סביבו, עצותיו המחוכמות, ותפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ"ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה. בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ"ד. הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, והיתה מהגדולות בימים ההם. בתקופת השואה האיומה, עם היכנס הגרמנים להונגריה, הבריחו אותו לקלויזנבורג. בסוף תש"ד יצא עם רכבות ההצלה של ד"ר קסטנר, עד הגיעו לשווייץ ביום כ"א כסלו תש"ה. עם סיום המלחמה החל להקים מחדש את עולם התורה שנחרב, תלמודי תורה, ישיבות, ומוסדות חסד. לאחר תקופת זמן התיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר. התפרסם בעצותיו המחכימות, ברכותיו עשו פירות, ורבים נושעו על ידו. בשנת תשי"א נבחר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. השפעתו היתה עצומה על העולם היהודי כולו. ביום כ"ו אב תשל"ט עלתה נשמתו למרומים והובא למנוחות בקרית יואל במונורו. פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, "ויואל משה", "על הגאולה ועל התמורה", "דברי יואל".  

2 עמודים, 22.5x21.5 ס"מ, מצב טוב מאד.