Auktion 165
Von King David Auctions
Donnerstag, 19.6.25, 18:00
גבעת זאב, בתאום מראש, Israel
Um live an dieser Auktion teilzunehmen oder Abwesenheitsgebote abzugeben -  Anmelden  /  Registrierung

LOS 129:

A Zionist postcard of the beginning of the settlement from one pioneer of the leaders of the Poalei Zion movement ...


Preis inkl. Provision und MwSt: $ 126,55 (₪447,99)
Berechnet nach dem letzten offiziellen Währungskurs. Der endgültige Währungskurs wird am Tag der Auktion festgelegt.
Startpreis:
$ 100
Geschätzter Preis :
$400 - $500
Auktionshaus-Provision: 22.5%
MwSt: 18% Nur auf die Provision!

A Zionist postcard of the beginning of the settlement from one pioneer of the leaders of the Poalei Zion movement to another pioneer who is also one of the leaders of the Poalei Zion movement and mentions a third pioneer who is also one of the leaders of the workers for the building of the Land of Israel - on Zionist shekels and the paving of the road to Talha, Tel Hai, 1913!!! !!!!!!!!

Sender: Shlomo Kaplinsky, one of the leaders of "Poalei Zion" and the builders of Eretz Yisrael, one of the founders of Merhavia, later head of the settlement department of the Jewish Agency, member of the National Committee and director of the Technion

Recipient: Ephraim Blumenfeld - aka David Bloch, one of the leaders of Poalei Zion and the builders of the country, later, after Meir Dizengoff, mayor of Tel Aviv

Mentioned: Haim Margaliot Kalbrisky - the man who was the head of the settlement in the Galilee, and the pave of the road to Talha, Tel Hai

From the content:

• Send an amount at the expense of the shekels to Vienna as well as the protocols [there was the center of the party, and where Blumenfeld served until he immigrated to Israel, close to the writing of this postcard.]

• Construction of Rosh Pina - Talha road by Kalbrisky



השולח: שלמה קפלינסקי, מראשי פועלי ציון ובוני הארץ, ממיסדי מרחביה, לימים ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, חבר הועד הלאומי ומנהל הטכניון

נולד בביאליסטוק לשרה לבית שפירא ונחמן, סוחר. למד בחדר ובבית ספר עממי, ואחר כך המשיך ללימודים בגימנסיה. בעת לימודיו היה פעיל בעבודה ציונית ולמד עברית. עם תום לימודיו נסע בשנת 1903 ללמוד בפוליטכניון בווינה, שם התגורר עד 1913. בשנת 1912 הוסמך שם כמהנדס. בווינה הקים את הסניף האוסטרי של מפלגת "פועלי ציון". בשנת 1906 נבחר בוועידת היסוד של המפלגה בווינה כמנהיג הסניף. היה מראשי הפעילים בייסוד הברית העולמית של "פועלי ציון" בשנת 1907.[1] בשנת 1912 עלה לארץ ישראל והיה בין חברי הקבוצה הראשונה שהתיישבה במרחביה.
הנמען: אפרים בלומנפלד – הלא הוא דוד בלוך, מראשי פועלי ציון ובוני הארץ, לימים, אחרי מאיר דיזנגוף, ראש עירית תל אביב
נולד בעיירה במחוז פינסק. מנעוריו ראה בסבל אחיו ויצא לעזרתם. גורש מהגימנסיה בגלל התקוממו במחאות נגד המורים האנטישמיים על פגיעותיהם בכבוד היהודים והיהדות, ונאלץ לסיים לימודיו בגימנסיה אחרת.
ב-1905 הצטרף לתנועת "פועלי ציון" בוארשה ביחד עם יצחק טבנקין, חוה טבנקין (אווה אוסטאשבסקה) ואחרים. גם עתה יצא לישע אחיו. השתתף בפעילות מהפכנית נגד המשטר הצארי ובהגנה עצמית יהודית נגד הפורעים בשנת 1905. נאסר ביחד עם ארבעים מפעילי המפלגה (ביניהם טבנקין. צמח להיות אחד מראשי "פועלי ציון" והעוסקים למען בניין הארץ. ערך את בטאון התמועה בוינה תחת השם "אפרים בלומפלד" ותחת שם זה הריץ מכתבים רבים. וכך נקבע שמו בתנועה.
עלה לארץ ישראל בשנת 1912 לשמש כמנהל לשכת העבודה ומשרד העבודה של הברית העולמית. פעולותיו היו גדולות, רבות וחשובות.
בין השאר לשכתו מימנה קנית נשק להגנת הישוב ותמכה ב"השומר". ובתקופת מלחמת העולם-הראשונה נוסדה בסיועה הכספי והארגוני ישובי הפועלים אילת השחר, כפר גלעדי ותל-חי על אדמת חברת יק"א בעזרתו הפעילה של ח. מ. קולוריסקי, מנהל מושבות הגליל.
השקיע בכל המפעלים האלה הרבה יזמה, מרץ וכושר-הנהגה.
המוזכר: חיים מרגליות קלבריסקי – האיש על ההתיישבות בגליל, וסולל הכביש לטלחה, תל חי
חיים מרגליות קלווריסקי (1868 - 19 בינואר 1947) היה אגרונום, ממונה על ההתיישבות בגליל מטעם חברת יק"א. במסגרת תפקידו רכש 80,000 דונם בגליל התחתון, והקים עליהם שבע מושבות. כן רכש אדמות באזור שבו נשפכים מי הכנרת לנהר הירדן, ועליהן נבנו כנרת ודגניה א'. בתפקידו הרחיב את היישוב היהודי בגליל, טיפח את העבודה העברית ואת מערכת החינוך.
בשנת 1913 עסק בסלילת הכביש לטלחה. עם סיום סלילת הכביש, תוך כדי מלחמת העולם הראשונה, עסק בנסיונות להתיישב שם ובגליל העליון כולו. עקב ניתוק הקשר עם הנהלת החברה שישבה בפריס, סירבה הפקידות המקומית לקחת על עצמה החלטות חשובות וקלווריסקי היה היחידי שהסכים לקחת אחריות והציע לישראל גלעדי, איש השומר, ולקבוצתו להתיישב באצבע הגליל. ממבחר ההצעות של קלווריסקי, בחרו אנשי גלעדי באדמות חמארה (מעיין ברוך של היום), שהיו בבעלות יק"א, ואנשי מטולה לא עיבדו אותן. בשנת 1916 עלתה קבוצת גלעדי לגליל העליון, תוך אמונה שהתקציב להתיישבותה יסופק על ידי יק"א, המשרד הארץ-ישראלי וקפא"י. תוכניתו של גלעדי הייתה ליישב באזור ארבע קבוצות במקביל: בחמארה, טלחה (תל חי), מחניים וכן בנג'מת א-צובח (איילת השחר).
בגלויה כתוב טפחא, אך לדעתנו זו טעות וצ"ל טלחה. אין טפחא בזמן ההוא אלא טלחה, ושם אכן נסלל כביש בזמן ההוא וע"י האיש ההוא, מראש פינה לטלחה. טלחה היא לימים תל חי.
מן התוכן:
● לשלוח סכום ע"ח השקלים לוינה וכן את הפרוטוקולים [שם, כאמור היה מרכז המפלגה, ושם שימש בלומנפלד עד עלייתו לארץ, סמוך לכתיבת גלויה זו.
● סלילת כביש ראש פינה – טלחה ע"י קלבריסקי